בין כהן וכו'. עיין מנחות ע"ד א' ב' שם קאמר דמשום זרות לא קמיבעי ליה דוודאי לוקה וקמיבעי ליה אלאו דכליל תהיה לא תאכל ופירש"י בזבח דכהן יעו"ש ולכאורה יש לעיין הא אפילו בזבח דישראל נמי משכחת לה כיון דהאימורים הם כליל א"כ האוכלן יש בו משום לאו דכליל ועוד יקשה לרבינו כיון דמסקינן שם דלקי נמי על לאו של כליל א"כ אמאי לא כתב רבינו דלוקה תרתי משום לאו דזרות ומשום לאו דכליל. ומשום הנך קושיות נ"ל דרבינו מפרש לה בענין אחר דעל לאו דזרות וודאי לא לקי לפי שלא נאמר הלאו הזה כי אם היכא דנאכל לכהנים אבל היכא דאינו נאכל לכהנים אה"נ דלא לקי ע"ז כמו דאיתא במכות י"ח א' (ועיי"ש בתוס' מנחות שם יעו"ש היטיב) ולא קמיבעיא ליה רק בלאו דכליל ופשיט ליה דחייב משום לאו דכליל ואה"נ דמיירי הכא בכל זבח בעלמא אף דישראל. כנ"ל ביאור דברי רבינו.
ככל העולה וכו'. א"כ בעולה פשיטא דחייב נמי משום כליל וכן משמע בהדיא במכות י"ח ב' יעו"ש ולפ"ז יש לעיין על רבינו למה לא כתב בהלכה א' דלוקה שתים על עולה חדא משום קרא דלא תוכל לאכול וחדא משום כליל תהיה וכן הקשה הלח"מ בהלכה א' יעו"ש היטיב ועיין במצאתי כתוב שהובא במרן יעו"ש היטיב (וע"ע במל"מ לקמן פ"א מהל' מעילה ה"ג יעו"ש היטיב) וע"ע בתוס' מנחות הנ"ל בסה"ד שכתבו דבלאו דכליל איכא פלוגתא א"כ הוי לאו שבכללות יעו"ש וצ"ע על דבריהם לכאורה דהא במכות מבואר דלקי על לאו דכליל תהיה וכ"ה במנחות גופה התם. ולפי דברי רש"י בפסחים מ"א ב' בפי' על חדא מיהא לקי יעו"ש (וש"נ) יש ליישב דברי רבינו דס"ל היכא שאין בו לאו אחר אה"נ דלקי משום לאו שבכללות ולכן גבי אימורין דליכא ביה לאו אחר כי אם זה דכליל תהיה אה"נ דלקי אבל בעולה דיש בו לאו אחר לא לקי משום כליל תהיה דאין לוקין על לאו שבכללות (אמנם עיין בשרשים לרבינו שרש ט' לא משמע כן) והא דמכות י"ח ב' צ"ל דמיירי לענין איסור. וצע"ג בזה וה' יאיר עיני. דגם באימורין לאחר זריקה איכא לאו דמעילה וצע"ג בכל זה.
כל שהוא וכו'. שם במנחות ומכות שם ובתו"כ פרשת צו פ"ה יעו"ש.
לוקה שנאמר וכו'. עיין פסחים פ"ג א' זבחים פ"ב א' תו"כ צו פ"ח סוף פרשה ג'. והא דלא יליף מדכתיב כליל תהיה לא תאכל כבר כתב הלח"מ בהלכה א' והמל"מ כאן דמהתם לא ידעינן רק בדבר שהוא כליל על המזבח יעו"ש היטיב ומתוך כך צל"ע מש"כ מרן וז"ל זה בכלל מה שנתבאר בסמוך כל שהוא בכליל תהיה ליתן ל"ת על אכילתו ואיתיה בתו"כ פרשת צו בהדיא לגבי פרים ושעירים הנשרפים עכ"ל והנה במחילת כת"ר לא ידעתי מה היה לו והא רבינו כתב מבואר פסוק דכל חטאת וכו' וכן הוא בתו"כ שם וע"ע במל"מ בפ"א מהל' מעילה ה"ג. וע"ע בלח"מ מש"כ כאן מה שהקשה כיון דרבינו ס"ל לקמן פ"ב מהל' פסולי המוקדשין הט"ז דדם חטאת החיצונה שנכנס לפנים דפסולה א"כ אין לנו ל"ת על חטאות הפנימית כמבואר בזבחים פ"ב יעו"ש היטיב נראה לענ"ד דכו"ע מודים דחטאות הפנימיות נכלל בפסוק זה דכתיב וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד. וכי מי הוציא חטאות הפנימיות מן הכלל רק דפליגי אם נכללו בזה ג"כ חטאות החיצונות שהובא דמם לפנים שלא על פי דין. וצ"ע עוד בזה.