הנקראים אימורין וכו'. זה פשוט ומבואר בכמה מקומות עצמו מספר ובתוספתא פ"ט דחולין.
שע"ג הקבה וכו'. עיין חולין מ"ט ב' ובתו"כ ויקרא פי"ז פרשה י"ד יעו"ש ושם שנויים כמו דמסיק בחולין שם דמפכת לקמייתא דר"ע ס"ל לרבות חלב שע"ג הדקין יעו"ש ועיין במרן שהקשה למה לא פסק כר"ע ותירץ לפי ששם איכא תרי לישני וכו' אלמא לכו"ע יש חלב אסור בקיבה יעו"ש היטיב. ולכאורה יש לעיין הא ללישנא בתרא דבאייתרא כו"ע לא פליגי דשרי וכי פליגי בדאקשתא א"כ ללשון זה אין חלב אסור יעו"ש הן אמת דרש"י ז"ל כתב שם דהלכתא כלישנא קמא יעו"ש אמנם רבינו ז"ל דפסק בפ"ז מהל' מאכלות אסורות דהלכה כלישנא בתרא וכתב שם הרב המגיד דבמקום שאין מנהג יש לנהוג להקל באקשתא א"כ מן הדין אין שום חלב אסור בקיבה וא"כ יש לכאורה לעיין על פסק רבינו דכאן. שוב ראיתי דזה טעות דהה"מ מיירי שם באייתרא וא"כ י"ל דאקשתא מדינא אסור. ויש ראיה לכאורה דהלכה כלישנא קמא מהא דפסחים נ"א ב' דבני מערבא לא שרי רק בדאייתרא ועי' בתוס' חולין נ' א' ד"ה כי פליגי וכו' ולכן בדאייתרא תלוי במנהג המקומות אבל באקשתא מדינא אסור וזה אתי כר' ישמעאל דלר"ע ליכא שום חלב קיבה דיהא אסור ועיין בב"י יו"ד סי' מ"ח שכתב דרבינו ס"ל כלישנא בתרא וס"ל כבני בבל יעו"ש וזה ליתא כדמוכח מהכא. וס"ל עוד מדקא אמר בחולין מ"ט א' דכהנים נהגו בו היתר וכו' משמע אבל באמת אין הלכה כן. וא"נ י"ל דללישנא קמא גם ר"ע מודה בחלב דאקשתא והא דאמר לרבות חלב שעל הדקין לא לאפוקי דאקשתא רק דאייתרא ולכן לא רצה לומר לרבות חלב שעל הקיבה דא"כ ס"ד לומר דאתי לרבות דאייתרא נמי ולכן אמר לרבות שעל הדקין והיינו טעמא דבעינן תותב קרום ונקלף וה"נ דאקשתא לענין זה וא"כ אין אנו צריכים למש"כ מרן בזה. שוב ראיתי כעין זה בלח"מ בהל' מאכלות אסורות יעו"ש היטיב ונהניתי ועיין במל"מ בסי' קע"ט הלכה ה' יעו"ש ובמש"כ שם.
על הכסלים וכו'. עי' תו"כ פי"ז פרשה י"ד ועיין חולין צ"ג א' ובטור ושו"ע יו"ד סי' ס"ד.
ונוטל מן וכו'. עיין תו"כ שם ומש"כ מרן בשם רבינו שהוא קצה התחתון היוצא ממנו כמו הבוהן מן היד יעו"ש היטיב. והיינו אצבע הכבד שנזכר בתמיד פ"ד מ"ג יעו"ש היטיב.
האליה תמימה. עיין פסחים צ"ז א' זבחים ט' א' כ"ח א' צ' ב' מנחות פ"ג ב' הוריות י"ג ח' בכורות ה' ב' כריתות ד' א' תו"כ ויקרא פי"ז י"ח י"ט כ' יעו"ש.
עם החוליות וכו'. בהקדמה לזבחים כתב רבינו וז"ל האליה כולה עם החוליות הסמוכות לה והן החוליות אשר בין הירכים שקורין אותם הטבחים שדרתא עכ"ל ועיין רש"י בחולין י"א ח' יעו"ש היטיב וע"ע בתו"כ ויקרא פי"ט פרשה י"ד יעו"ש היטיב מש"כ בשם הראב"ד דרק חוליא אחת לוקחין עם האליה יעו"ש היטב.
וכל האימורין וכו'. עיין מרן שהבין דאתי לאפוקי מזבח הפנימי יעו"ש (ועיין ת"כ ויקרא דבורא דחטאת ספ"ד) ולענ"ד א"כ פשיטא ומאי קמ"ל. ויותר נ"ל דקמ"ל דאף פרים הנשרפים ושעירים הנשרפין דדינם שהבשר נשרף על בית הדשן. מ"מ אימוריהם נקטרים ע"ג מזבח החיצון ועיין לקמן פ"ג מהל' עבודת יוה"כ ה"ז ועיין לקמן פ"ה הי"ח יעו"ש גם נכלל בזה דכל האימורים הן של עולה שהיא כולה כליל מ"מ אימוריה קרבין בפ"ע לא שהיה מנתח עם הקרבים רק שהקרבים קרבין בפ"ע ביחד וכן בשלמים האימורין קרבים והבשר נאכל לבעלים ובחטאת ואשם הבשר נאכל לכהנים והאימורים קריבין לגבי המזבח כמבואר לקמן בפ"ו ובשארי פרקים מהלכות אלו.