הרי אלו וכו'. עיין מ"ג פ"ק דפרה ועיין זבחים ע"ה ב' ברש"י שם וצ' ב' ובמנחות ג' א' ברש"י שם וצ"א ב' ועיין כריתות י' ב' ובירושלמי פ"ה דשקלים ה"ג ותו"כ ויקרא פ"י פרשה ז' וספרי פרשת שלח לך פיסקא ק"ז יעו"ש היטיב.
הם הזכרים בני וכו'. עיין בכל המקומות שציינתי בס"ק הקדום.
משיכנס בשנה וכו'. שם בפרה ובמנחות צ"א ב' ובחולין כ"ג א'. ומש"כ ל"א יום היינו ר"ל שיכנס יום ל"א ולא כל יום השלשים עצמו כמו שמסיק בעצמו וה"ז דומה למה שאמרו בכל מקום בן י"ג שנה ויום אחד או בת י"ב שנה ויום אחד ועיין מג"א סי' נ"ג ס"ק י"ג.
ה"ז בן וכו'. ר"ה י' א' והא דבריש מס' פרה ס"ל לחכמים דעגלה בת שתים היינו טעמא משום דכתיב עגלת בקר יעו"ש בר"מ ור"ש.
פר בן וכו'. עיין מש"כ מרן ע"ז דס"ל כחכמים דאמרי שם בפרה פרק קמא מ"ב דאף בני שלש מיקרי פר וכ"ש בן שתים יעו"ש ולא ידעתי למה תמה עליו הלח"מ בהלכה י"א. ואם תמה על תמיהתו הלא הרבה נמצא כן בספרים ראשונים ואחרונים שמקשים איזה קושיא כדי לברר הדבר היטיב ולפרש כל חלקי הסותר. ועיין מש"כ לעיל בהלכה י"א.
שעיר עזים וכו'. הא דשעיר עזים היינו בתוך שנתו עיין משנה ג' פ"ק דפרה ועיין יומא ס"ה ב' ועיין תו"כ ויקרא פ"י פרשה ז'. ומש"כ דשעיר היינו בן שתים עיין מנחות צ"א ב' ושם ק"ז ב' והא דמצינו כמה פעמים במוספי מועדות בפרשת פינחס דכתיב שעיר סתמא ומ"מ הוא בן שנה י"ל דהתם דכתיב ושעיר חטאת ותיבת שעיר דבוק לתיבת חטאת וכל שעיר חטאת הוא בן שנה כדאיתא בתו"כ שם משא"כ שעיר נפרד הוא הגדול. ובאמת לא נפק"מ בזה רק מי שנדר או התנדב שעיר ולא פירש חייב להביא בן שתי שנים אבל בכל הקרבנות שבתורה דכתיב שעיר כתוב בצידו שעיר עזים או שעיר חטאת. ובמש"כ מיושב קושיית המל"מ יעו"ש היטיב.