מן הכבשים וכו'. עיין בכל המקומות שציינתי בהלכה ח' ד"ה ואינו באה וע"ע ר"ה ו' א' פסחים כ' א' חולין ל"ו ב' נזיר כ"ה א' בכורות י"ד ב' תמורה י"ז ב' י"ח א' ב' ועוד דוכתי טובי דשלמים בא נקבה.
ואין העוף וכו'. עי' חגיגה ח' ב' תמורה י"ז ב' רש"י ד"ה אבל גבי וכו' ושם י"ט א' תוס' ד"ה והא הכא וכו' ועיין תו"כ ויקרא פ"ז פרשה ו' ועיין לקמן פ"א מהל' חגיגה ה"א.
מבן ח' וכו'. עיין ערכין י"ח ב' נדה מ"ז ב' יעו"ש ועיין תוספתא דנגעים פ"ט.
אם נתעברה וכו'. ר"ה ו' ב' יומא ס"ה ב' ערכין ל"א ב' ובתוספתא פ"ט דנגעים ועיין תו"כ בהר פ"ה פרשה י"ד ועיין בפרה פ"ק מ"ג וברבינו שם.
עד
שלש וכו'. עיין ר"ה י' א' שם משמע דפחות מבן שלש פסולים ומבן שלש ואילך מתחיל כשרותן והנה בתו"כ ויקרא פ"ג פרשה ב' איתא שם וז"ל פר יכול זקן ת"ל בן אי בן יכול קטן ת"ל פר הא כיצד בן שלש כדברי חכמים ר"מ אומר אף בני ארבע וחמש כשרים אלא שאין מביאין זקנים מפני הכבוד עכ"ל משמע דלרבנן אין כשר יותר משלש שנים וע"ע בתו"כ שם פ"ו פרשה ה' והובא בבכורות מ"א א' יעו"ש היטיב ולפי"ז דלא כרש"י שפי' בר"ה שם וז"ל (בד"ה בן שתים וכו') אפילו כתב פר בן בקר לא נקרא בפחות משלש שנים עכ"ל ומשמע דפליגי מאימתי הוכשר להיות נקרא פר אבל לדברי רבינו פליגי שם בסוף שנות הפר ובהכי מיושב מה שהקשו התוס' שם בד"ה עגל וכו' שהקשו דר"מ [בפ"ק] דר"ה ס"ל פר בן שלש דמשמע דפחות מזה לא נקרא פר ובפ"ק דפרה מכשר אף בן ב' שנים יעו"ש היטיב שדחקו לומר דאף דר"מ דפרה קאי ארבנן ולא אר' יוסי הגלילי יעו"ש אמנם לשיטת רבינו ניחא בפשיטות דפליגי עד אימת הוכשר וריה"ג ס"ל דלא הוכשר רק עד שתי שנים וחכמים ס"ל דהוכשר עד בן שלש שנים ור"מ ס"ל דאף בן ארבע וחמש כשרים וכ"ש בן שתים רק שאין ממתינין לזקנה עד שתשחיר ובקרבנות ס"ל דמפני הכבוד אין מביאין ביותר מבן שלש שנים ועיין בקרבן אהרן שם בתו"כ פ"ג פרשה ב' שהביא בשם הראב"ד שהש"ס דר"ה מיירי בהתחלת זמן ההכשר יעו"ש והיינו כשיטת רש"י ותוס' דר"ה אמנם הקרבן אהרן בעצמו חילק בענין אחר יעו"ש היטיב והיינו כהבנת רבינו דר"מ ס"ל דמן התורה כשר בדיעבד אף בני ארבע וחמש ורק מפני הכבוד החמירה התורה להביא בני שלש שנים.
ובזה מיושב נמי מש"כ התוס' דהתם דרבנן דתו"כ לאו היינו רבנן דפרה דרבנן דפרה מכשרו נמי בן שתי שנים משא"כ רבנן דתו"כ דלא מכשרי רק בן שלש ולא בפחות יעו"ש היטיב ולרבינו על כרחך הא דפרה מכשרי עד שלש שנים וכ"ש בפחות מזה ולפי"ז מסכימין שפיר לדברי רבנן בתו"כ ור' יוסי הגלילי אינו מכשר רק עד שתי שנים ולא ביותר מזה. ועיין בר"ש ורא"ש פ"ק דפרה מ"ב דקיימי בשיטת התוס' דר"ה יעו"ש היטיב אמנם רבינו ס"ל כמש"כ למעלה ופסק כחכמים דתו"כ ודפרה. וגם ר"מ ס"ל דביותר משלש אין מביאין מפני הכבוד וע"ע בתוס' יומא ס"ה ב' בד"ה משום חטאת וכו' שכתב ג"כ דלרבנן ביותר משלש פסולים יעו"ש היטיב ונתבארו דברי רבינו היטיב. וע"ע בסוטה מ"ו א' דמבואר שם דקדשים לא נפסלו בשנים וי"ל דהתם קאי על סתם משנה דאתי כר"מ ולר"מ אין נפסלין רק מפני הכבוד אין להביא ולרבינו י"ל עוד דס"ל דחכמים ג"כ ס"ל דאין מביאין יותר מבן שלש רק מפני הכבוד ולכן לא כתב כאן לפסול בדיעבד רק אין להביאו לכתחלה (ועיין במל"מ פ"ב מהל' איסורי מזבח ה"ו מש"כ בזה) ולפי"ז צ"ל לר"מ אף בני ארבע וחמש מביאין לכתחלה וביותר מכאן אין מביאין רק מפני הכבוד ולרבנן עד שלש מביאין לכתחלה וביותר מכאן אין מביאין מפני הכבוד ופסק כרבנן והא דמס' ר"ה דס"ל לר"מ דפר הוא בן כ"ד חדש ויום אחד היינו אהתחלת זמנו וכמ"ש רש"י ותוס' והראב"ד בקרבן אהרן ובזקנים ממש לר"מ אין מביאין רק מפני הכבוד ולרבנן פסולין מן הדין ועיין זבחים נ"ט ב' יהיה איך שיהיה דברי רבינו מכוונים דביותר מכאן אין מביאין וכחכמים דס"ל דעד כאן ולא יותר.
ובצאן עד וכו'. כן הוא בפרה פ"ק מ"ג ועי' לעיל פ"ב מהל' איסורי מזבח ה"ו במל"מ שהקשה מהך דמנחות צ"א ב' (וכן הוא בירושלמי שקלים פ"ה ה"ג ובספרי פרשת שלח לך פיסקא ק"ז יעו"ש היטיב) יעו"ש היטיב והנה במשנה פי' הר"ש והרא"ש דקמ"ל דבעינן שיהא בן שנה ושלשים יום מיום ליום שנחשב זה לשתי שנים דפחות מכאן לא מיקרי איל רק פלגס כדאיתא שם. ולא ידעתי הא דומיא דכבשים בני שנה קאי על סוף הזמן ע"כ הא דנקט נמי איל בן שתי שנים ג"כ על סוף הזמן קאי והיינו כרבינו. וצ"ל דרבינו מדרבנן קאמר והסוגיות ההם מיירי מדאורייתא. והנה לפי מה שהבין הקרבן אהרן דהא דר"מ ודר"א דפליגי בר"ה לענין פר בן שלש שנים דהיינו סוף הזמן יעו"ש וכמו שהבאתי למעלה בס"ק כ"ט (דהיכן מצינו כן דדבר שיהא זמנו עד זמן איזה שנים דלא נכשר עד סוף כל השנה האחרונה רק משתתחיל השנה האחרונה יום אחד למר ושלשים יום למר דיהא זה נחשב לשנה שלימה ויאסר מכאן ואילך וע"כ לא מצינו מחלוקת בזה רק שיהא נכשר בהתחלה שיהא דינו כמו שנה שלימה אבל בכגון זה לא מצינו אשר באמת נ"ל ברור כי מטעם זה פירש"י ותוס' וכן הראב"ד בקרבן אהרן שם דמיירי לענין התחלת הזמן) והנה לפ"ז באיל שהוא בן י"ג חדש מיקרי זה שתי שנים ומשם ואילך עד כלות השתי שנים שלימות שהוא כ"ד חדש מיקרי בן שלש שנים וא"כ נוכל לומר שזה כוונת הש"ס שמשם ואילך נקרא שלש שנים וע"כ לא נפסל אחר י"ג חדש עד שתי שנים שלימות כיון שמבן י"ג חדש ואילך מתחיל זמן כשרותו אבל לאחר כ"ד חדש אין מביאין אותו (אבל באמת זה אינו כמש"כ מתחלה. ועוד דא"א לומר כן כיון דקודם י"ג חודש אין מביאין אותו וא"כ הא דהצריך הכתוב שלישית ההין לאיל הוא מי"ג חדש ואילך וא"כ ליכא למימר דלאחר י"ג חדש נחלק בנסכים ונצריך יותר והבן) סוף דבר הדברים יגעים ולומר כי המשנה דפרה חולקת על הסוגייא דמנחות גם זה דוחק ולכן לכאורה העיקר כהמל"מ דרבינו מיירי מדרבנן. ויש לעיין בזה וה' יאיר עיני וע"ע בתוס' זבחים ע"ה ב' בד"ה איכא וכו' ועיין תוספתא פ"ד דכריתות יע"ש היטיב.