מן השמן וכו'. יומא ס"א א' ובתוספתא שהובא בר"ש פי"ד דנגעים מ"י.
גמר מתן שבע וכו'. כצ"ל.
גמר מתן שבע ונשפך הלוג וכו'. כצ"ל.
אינה מעכבת וכו'. עיין במרן מש"כ בשם ר"י קורקוס לתרץ דלא יקשה ממש"כ לעיל פ"ד ה"ב יעו"ש והנה התוס' בזבחים ו' ב' בד"ה לא כיפר וכו' כתב דיותר חמור אם נשפך מלא נשפך יעו"ש היטב והנה לפי מש"כ למעלה בסימן הנ"ל לק"מ ועוד י"ל לפי מאי דמסיק דמעלין עליו כאילו לא כיפר יעו"ש וכ"ש לר' עקיבא דלדידיה לא כיפר מתנת הראש כלל לכן לא נמנע רבינו לכתוב שם לא כיפר וע"ע בתוס' שם בזבחים דמסקו דבאמת לענין הכפרה צריך להביא לוג אחר רק דקאמר דמ"מ מותר ליכנס במקדש ולאכול בקדשים ולענין זה קאמר דא"צ להביא אחר על הראש יעו"ש היטב אבל מדברי רבינו לא משמע כן רק דבכל ענין א"צ להביא אחר ולכן יותר נכון דעת ר"י קורקוס והסברא היא פשוטה דכל זמן שישנו להלוג בעין צריך לעשות כדת שלא יעוכב הכפרה כלל אבל אם נשפך אנוס הוא.
והנותר בשמן וכו'. עיין לח"מ ועוד דמ"מ יש קצת עיכובא לענין דאם חסר בין קמיצה להקטרה דאינו מרצה לאכילה כמו שנתבאר בפי"א מהל' פסולי המוקדשין ה"כ יעו"ש.