אלא בעזרה וכו'. כ"ה בתוספתא זבחים פרק ו' וז"ל היכן היא אכילתן של כולן חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור וחטאת העוף ואשם תלוי ולוג שמן של מצורע ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והעומר כולן קדשי קדשים ונאכלין לפנים מן הקלעים ונאכלין לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות ואין חייבין עליהן משום נותר ואין מחשבה פוסל בהן משום פגול עד שיעלה עמוד השחר עכ"ל ועיין בר"ש בנגעים שם מ"י מה שהביא בשם התוספתא.
הוקש לאשם. זה פשוט במנחות כ"ח א' דלכו"ע הוקש הלוג לאשם ולא פליגי ר' אליעזר ורבנן רק דלר"א דהוקש האשם לחטאת לענין שלא לשמה ה"נ הוקש הלוג לענין זה ולרבנן ס"ל דלוג הוקש לאשם אבל האשם לא הוקש לחטאת יעו"ש היטב והבן ולא ירדתי לסוף דעת הלח"מ שנתקשה בזה בחנם.
ואסור לאכול וכו'. זבחים מ"ד א' ועיין פ"ב מהל' מעילה ה"י והי"א יעו"ש ועיי"ש בר"ש בנגעים שם מ"י מה שהביא בשם התוספתא.
לוקה כאוכל וכו'. ורש"י כתב שם דאסור מדרבנן אבל דעת רבינו מבואר דמדאורייתא הוא וכ"כ מרן ועיין לעיל פי"א מהל' מעשה הקרבנות ה"ד יעו"ש.