סדר הכתוב וכו'. עיין זבחים צ' ב'. ועיין לעיל פ"ח מהל' תמידין ומוספין ה"כ ד"ה המוספין מעכבין מש"כ מזה.
כמשפט. הוריות ל"ג א' זבחים צ' ב' וכרבינא שם (וממרן משמע דרבינא קאי על הא דפרים ואלים וכבשים ושעירים דחג יעו"ש ואינו כן) ועיי"ש בירושלמי הוריות פ"ג ה"ו.
קודם לפר וכו'. הוריות י"ב ב' י"ג א' וירושלמי שם זבחים צ' ב' ותוספתא שם פ"י ותוספתא הוריות פ"ב ובתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פ"ה ופ"ו יעו"ש היטיב.
קודם לפר וכו'. כ"ה בהוריות שם ובתוספתא בהוריות ובזבחים שם (וכנ"ל להגיה בתוספתא דזבחים שם יעו"ש היטיב וק"ל) וע"ע בתו"כ שם פ"ו.
קודם לשעיר וכו'. עיין בלח"מ והנראה מהמל"מ שאגב שיטפיה אשתמיטתיה.
סדר
הכתוב וכו'. כ"ה הטעם בירושלמי בהוריות פ"ג ה"ד וז"ל פר של עכו"ם קודם לשעיר הבא עמו מפני שקדמו במקרא ר' שמואל אחוי דר' ברכיא בעי מעתה פר של ר"ח יקדים לשעיר הבא עמו מפני שקדמו במקרא א"ר שמואל א"ר אבא מרי לית את יכול דחטאת דידיה (נ"א חסיר) אחיר (והיא לדעתי הנוסחא הנכונה) על עולת התמיד יעשה ונסכו סמכו לעולת התמיד עכ"ל אבל תימה לי על רבינו כיון שכתב למעלה טעם דרבינא דש"ס דידן ומה סגי ליה דהוצרך עוד לטעם דהירושלמי אבל באמת לק"מ דכמשפט ה"ק כמשפט הכתוב בתורה וכמש"כ רש"י ונמצא דהני תרי טעמי צריכי חד להדדי והכל חד טעמא הוא והא דחזר וכתב רבינו זה דבא לכתוב לנו סדר הקדימה דכל הקרבנות ואתי לכתוב כסדר.
ומכאן מבואר דכ"ש דפר כהן משיח קודם לשעירי עכו"ם וכן משמע בכל המקומות שציינתי וצ"ע על מאי דאיתא בירושלמי בהוריות שם וז"ל נדבת משיח ונדבת צבור נדבת מי קודמת נשמעין מן הדא פר משיח ושעיר עכו"ם עומדין שעיר עכו"ם קודמין מפני שדמן נכנס לפנים לא אמרו אלא מפני שדמן נכנס לפנים הדא אמרה נדבת צבור ונדבת משיח נדבת משיח קודמת עכ"ל ומבואר מזה דשעירי עכו"ם קודמין לפר משיח ועוד יקשה הא גם פר משיח נכנס דמו לפנים. ואין לומר על קושיא ראשונה דכאן מיירי אם הכהן המשיח יקריב את הפר העלם צבור קרבנו קודם משום דמכפר עדיף וכדאיתא בש"ס שם בהוריות ובירושלמי שם אבל בירושלמי מיירי בשעירי עכו"ם שמקריב כהן אחר לכן הם קדמי יעו"ש דדוחק גדול הוא דהא גם פר העלם צבור כשר בכהן הדיוט וכמש"כ התוס' ביומא נ"ז א' ובמגילה ט' ב' יעו"ש (ועיין לעיל פ"ה מהל' מעשה הקרבנות הט"ו מה שכתבתי) וא"כ מאי פסקא דכאן מיירי בכהן גדול המקריב את הפר של העלם צבור ועוד כמה קושיות ודוחקים.
ועוד יש להקהות אקהיותא טובא בהך ירושלמי דהכי איתא התם וז"ל נדבת משיח ונדבת נשיא נדבת משיח קודמת לנדבת נשיא. נדבת נשיא ונדבת צבור נדבת נשיא קודמת. נדבת משיח ונדבת נשיא נדבת משיח קודמת. נדבת משיח ונדבת צבור נדבת מי קודמת נשמעין מן הדא וכו' והנה יש להקשות כיון שנדבת משיח קודמת לנדבת נשיא ונדבת נשיא קודמת לנדבת צבור כ"ש שמנחת משיח קודמת לנדבת צבור וא"כ מאי איבעיא ליה גם מאי דקאמר שם דנדבת נשיא קודמת לנדבת צבור הוא נגד תלמודין דידן וכמבואר כאן (ולקמן אכתוב אי"ה במאי פליגי) גם הבבא השלישית דקאמר נדבת משיח ונדבת נשיא נדבת משיח קודמת היא מיותרת לגמרי כי נשנית ברישא (ובאמת בשסי"ן החדשים נמחק בבא זו) ולכן מכל הלין טעמי יצאתי בחי' בפ"ק דמס' ר"ה להגיה בירושלמי דכצ"ל נדבת משיח ונדבת נשיא מנחת משיח קודמת נדבת משיח ונדבת צבור נדבת משיח קודמת נדבת נשיא ונדבת הדיוט נדבת נשיא קודמת נדבת נשיא ונדבת צבור נדבת מי קודם נשמעין מן הדא שעיר נשיא ושעיר ע"ז עומדין שעיר ע"ז קודם מפני שדמו נכנס לפנים לא אמרו אלא מפני שדמו נכנס לפנים הדא אמרה נדבת נשיא ונדבת צבור נדבת נשיא קודמת עכ"ל ובזה פליג עם תלמודינו דתלמודינו ס"ל דצבור עדיף וכתב שם בחי' ר"ה שם דפליגי בזה דאיתא שם בר"ה ט"ז א' מלך וצבור מלך נכנס לדין תחלה וס"ל להירושלמי דה"נ כן לענין קרבנותיהם וש"ס דידן ס"ל דזה לא שייך רק בעצמם אבל לא בקרבנותיהם א"נ היכא שסרחו צבור לפי שאין פמליא שלו קיים כדאיתא זבחים מ"א ב' לכן קרבנותיהן קודמין יעו"ש היטיב.
קודם לשעיר וכו'. כן הוא שם בהוריות ובתוספתא שם ובתוספתא דזבחים שם ורבינו תפס כאן טעם תלמודינו ולא טעם הירושלמי שכתבתי בס"ק כ"ב.
קודם לשעירת וכו'. שם בהוריות ובתוספתא שם ובירושלמי שם (לפי מה שהגהתי לעיל בס"ק כ"ב) ובתוספתא זבחים שם.
קודם לכבשה וכו'. כ"ה בתוספתא דהוריות ובתוספתא דזבחים שם וכ"ה בהוריות שם אע"ג דמייתי התם פלוגתא דתנאי בזה מ"מ פסק רבינו כהך תנא קמייתא דהנך תוספתות ס"ל כוותיה ופשוט.
על הכריתות וכו'. גם כבשה ראויה להביא על הכריתות שמביאין עליהם חטאת לכן אי לא מסתפינא אמינא הו"א שכצ"ל ראוין לבא על כל הכריתות שמביאין וכו' ור"ל על ע"ז נמי משא"כ כבשה דאינה באה על ע"ז אף שיש לדחוק באופן אחר מ"מ זה נ"ל יותר פשוט וק"ל.