קודמת
לעולה וכו'. עיין פסחים נ"ט א' ותוס' שם ד"ה זה בנה וכו' ותוס' קדושין י"ג א' ד"ה האשה וכו' וזבחים פ"ט א' צ' א' ושם בתוס' ד"ה למקראה וכו' ושם ה' א' ד"ה עולתה וכו' ותוס' מנחות ד' ב' ד"ה ה"ג וכו' ועיין בתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פי"ח וע"ע שם פרשת תזריע פ"ד ועיין בספ"ב דקינים במפרש שם וברא"ש ורע"ב וע"ע לקמן פ"ט מהל' פסולי המוקדשין ה"ב. ועי' במל"מ מש"כ בזה.
ודע דהוקשה לי על מאי דקאמר הש"ס בזבחים צ' א' דחטאת בהמה קודם לעולת בהמה מדרבי רחמנא ופירש"י שם דהיינו הך לימודא דמייתי לעיל פ"ט ב' יעו"ש וצע"ק הא התם לא מייתי רק דדם חטאת קודם לדם עולה אבל מ"מ לא ידעינן לכל מעשיו וכמש"כ מרן בשם ר"י קורקוס וצע"ק ואם נימא דל"ג זה בגמרא א"כ היה מיושב היטיב קושיית התוס' שם ד"ה חטאת העוף וכו' ובזה היה מיושב היטיב ג"כ קושית התוס' שם בד"ה חטאת בהמה וכו' יעו"ש היטיב ודו"ק שוב ראיתי שם בצאן קדשים שהרגיש בזה והשיג על הר"י קורקוס יעו"ש היטיב (ועיין רש"י פסחים נ"ט א' בד"ה וקי"ל וכו' ומיושב דקדוק התוס' בזבחים בד"ה חטאת העוף וכו' והבן).
מפריש
החטאת וכו'. עיי"ש פ"ט א' וכן בהקדישה ועיי"ש צ' א' תוס' ד"ה למקראה וכו' ומה שתמה המל"מ על מרן כבר קדמו התוס' יו"ט והובא בהג"ה במרן. ומש"כ המל"מ על מקראה בשם התוס' עיין בתוס' שם שהשיגו ע"ז א"כ מאי פריך בערכין כ"א א' יעו"ש היטיב והצאן קדשים מיישב שם דמ"מ פריך שפיר דהא העולה לא מעכבא לאכול בקדשים אפי' היכא דלא אקריבא כלל יעו"ש היטיב ותמוה הוא דהא הר"ח דמפרש למקראה הקדימה הכתוב היינו שיקדישה תחלה הוא בעצמו ס"ל דבדיעבד אם הקדימה לחטאת נמי יצאת עיי"ש בזבחים ה' א' ובפסחים נ"ט א' ובמנחות ד' ב' וא"כ מאי ס"ד דש"ס דמקשה בערכין שם מאי ניהו דאקדמיה קרא יעו"ש הא מ"מ אי עבדא איפכא נמי יצאת אלא ודאי הכי מקשה דוודאי לא תייתי חטאת המוקדמת דהכהנים לא ירצו להקריב וגם היא לא תעשה איסורא להביא חטאתה מוקדמת ולהכי פריך שפיר והא למקראה הקדימה הכתוב והיא תביא בהיתר מתחלה החטאת והעולה לא תביא אמנם לר"ח דמחוייבת להפריש העולה תחלה א"כ ע"כ לא עברה אדאורייתא ובוודאי הפרישה. ודעת ר"ח כהן יש ליישב דמ"מ אף דהפרישה מקודם מ"מ לא תביא או שתחזור בה או שאם תאבד אח"כ לא תביא אחרת או שתזיר ולא תפריש כלל ולמאי דס"ד שתביא עולתה ראשונה א"כ בוודאי הכהנים לא יצייתו לה לעבור אבל במילתא דתלי בדידה אה"נ דחשודה שלא תעשה כדין ואפשר כי גם הצ"ק כיוון לזה אף שאין זה במשמע לשונו והבן.
והנה בהא דפירש"י למקראה שיהא קרוי בענין תחלה יש לדקדק שבלימוד יהיה עולה מוקדם וכן משמע קצת במנחות ק"י א' יעו"ש ולפ"ז י"ל שפיר לתרץ מה שהקשה המג"א בסי' א'. אך לכאורה י"ל דמכאן מוכח להיפך דדווקא הכא עולה תחלה למקראה משא"כ בשאר. וצ"ע.