שבת תחלה וכו'. זבחים פ"ט א' צ"א א' ועיין לעיל פ"ו הי"א דשיר של ר"ח דוחה לשל שבת ועיי"ש בירושלמי דשקלים ומבואר מכאן כמש"כ התוס' בשבת כ"ג ב' ד"ה והדר וכו' יעו"ש היטיב ומיושב היטיב מה שהניחו התוס' בקושיא בסוכה נ"ד ב' בד"ה ואמאי וכו' יעו"ש היטיב ודו"ק ועיין מש"כ בחי' לשבת שם בשם המ"א.
מוסף יו"ט וכו'. בזבחים שם ושם.
קודם את וכו'. זבחים פ"ט א' הוריות י"ב ב'.
המקודש מחבירו וכו'. שם ושם. ודע דבזבחים צ"א א' כתב רש"י דר"ח קדוש משל שבת מטעם דאיקרי מועד יעו"ש א"כ מוכח דכ"ש דיו"ט קדוש משבת ובמנחות מ"ט ב' כתב רש"י דשבת קדוש מיו"ט יעו"ש היטיב וצ"ע בזה.
יקריב איזה וכו'. דהיא בעיא דלא איפשיטא בזבחים צ"א א' וכמש"כ מרן והא דאיתא במנחות מ"ט ב' וז"ל אמאי תדיר ומקודש תדיר עדיף. היינו דווקא בכה"ג דהתם דתדיר אית ביה תרתי תדיר ומקודש כמו דאיתא שם בהדיא ואי לא מסתפינא להגיה דכצ"ל אמאי הא תדיר ומקודש עדיף וק"ל ועיין במראה הפנים בנזיר פ"ז סוף ה"א דלדעת הירושלמי פשיטא ליה דמקודש עדיף יעו"ש היטיב ועיין בשלום ירושלים ביומא פ"ז ה"ב יעו"ש היטיב (ועיין במרן שהביא כאן לשון ראשון דרש"י דהאיבעיא לענין דם התמיד ודם החטאת יעו"ש וצ"ע דהא התוס' שם בד"ה תדיר וכו' תמהו ע"ז יעו"ש והא דפשיט הש"ס מהא דתמידין קודם למוספין וכמו שהקשה הצ"ק י"ל דה"ק דהא התם מוספין קדישי וגלי התם קרא אשר לעולת התמיד להורות לכל התמידין דכוותה דעדיפא ממקודש ודעת רש"י יש ליישב קצת דמוספין גריעי וכמש"כ התוס' שם פ"ט א' וקרא דהעולה קאי להקטרה עיין במה שהארכתי לעיל פ"א ה"ג יעו"ש היטיב).