קרב
זמנן וכו'. עיין לח"מ שכתב שדעת רבינו כדעת תוס' שם צ' ב' בד"ה שלמים וכו' שמיירי שנשחטו אמש (רק מש"כ וז"ל ומדברי התוס' נראה שמפרש כדברי רבינו ז"ל שסובר ששחטן אמש והזלזול הוא מפני שצורת הבשר מתקלקלת אבל בנוסחותינו בדברי רש"י ז"ל כתיב ששחטן היום עכ"ל כל דבריו אין לו שחר ואין להם שום הבנה וברור כי ט"ס הוא וכצ"ל ומדברי התוס' נראה שמפרשים כדברי רש"י ז"ל שסובר ששחטן אמש וכו' אבל בנוסחותינו בדברי רש"י ז"ל וכו' והבן) ולדעת רבינו ותוס' הא דקאמר שם צ"א א' הא דיום דומיא דאמש וכו' יעו"ש כל הסוגיא צריך לפרש הכי דווקא שנשחטו מאתמול והחטאת נשחט היום שלמים קדמי דזמן אכילתן מועט אבל היכא דנשחטו היום אפי' נשחטו מעיקרא קודם החטאת החטאת קדים. וקאמר דליכא מהאי סייעתא דה"ק דאם נשחטו השלמים אמש והחטאת היום שלמים קדמי ודומיא דהכי בנשחטו שניהם היום חטאת קדמה אבל היכא דשלמים נשחט והחטאת לא נשחט אימא לך לעולם דשלמים קדמי כ"ה לדעתי ביאור ענין זה (וצ"ע לכאורה על הש"ס האיך בעי למיפשט מדר"מ הא חכמים פליגי עליו וס"ל דחטאת ואשם קודמין אבל באמת לק"מ דפשיט מדר"מ וכ"ש דרבנן ס"ל הכי ודחי לה דמיירי בקדים שחטינהו לתרווייהו ובהא פליגי רבנן אבל לא קדים ושחיט לתרווייהו גם רבנן מודו וק"ל) אבל לענ"ד יקשה א"כ ל"ל טעמא דשלמים של אמש קודמין משום דממעט זמן אכילתו תיפוק ליה דבא ראשון וכמו דאיתא בהלכה י"א ועוד שהרי קרב זמנן לא משמע דממעט זמן אכילתו. לכן נ"ל דמיירי במחוסרי כפרה שצריכים להביא שלמים ג"כ וזה הגיע זמנו אתמול וזה הגיע זמנו היום אע"פ שהובאו שניהם כאחד אותו שהגיע זמנו אתמול קדים וזה שכתב רבינו שהרי קרב זמנן ור"ל שהגיע זמנו מקודם והכין תפרש הסוגיא הנ"ל לפי"ז והבן היטיב כי קצרתי ולפי שהגיע זמנו קודם ס"ל לר"מ דשלמים של אמש קדמי אבל בהגיע הזמן בבת אחת לא מועיל מה שהביא ראשון לענין קדשי קדשים וקדשים קלים והבן אבל י"ל דמיירי באכילה ושהוקרבו אמש והו"א דהבא ראשון קרב ראשון להקרבת השני או נאכלת תחלה קודם אכילת השני וקמ"ל הכא דאכילת הראשון קודם להקרבת השני.
אדברה נגד מלכים ולא אבוש בסוגייא זו דבעי למיפשט מינה דתדיר ומקודש מקודש עדיף יעו"ש אמאי לא פשיט ממשנה דהתם פ"ט א' דחטאת קודמת לעולה אף דעולה תדירה טפי, ואולי י"ל דהתם בחטאת ועולה הבאים לחובה ששניהם תדירים בשוה אבל אכתי קשה הא אשם קודם לתודה יעו"ש והא תודה באה בנדר ונדבה איל נזיר קודם לשלמים מנחת חוטא למנחת נדבה וצ"ע בזה וה' יאיר עיני.
והא דפשיט הכא מדר"מ היינו נמי כמש"כ לעיל דכ"ש לרבנן וכדדחי מצוי קאמרת א"כ אפי' לרבנן לא תפשוט וכמש"כ למעלה.
חטאת ואשם וכו'. פסק כחכמים דשם צ' ב' אמנם בתוספתא פ"י מייתי דר"מ בסתם ודברי חכמים דמתניתין מייתי בשם ר"ש ולפ"ז אין הלכה כמותו ורבינו נמשך בתר משנתנו.