Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 9:12

קודם באכילה. שם בזבחים צ' ב'. ועיין בתוספתא דזבחים פ"י שם (ויש שם ט"ס וכצ"ל אבא שאול אומר שתי הלחם קודם ללחה"פ כשהוא מחלקן בעצרת אומר הילך חמץ הילך מצה הילך חמץ הילך מצה ועי' סוכה נ"ו א' ובירושלמי שם ה"א וה"ח יעו"ש היטיב ועיין מש"כ לעיל פ"ד מהל' כלי המקדש ה"ה יעו"ש).
והנה יש לעיין קצת לעיל בפ"ז הי"ב כתב דקמיצת העומר היה לאחר שהקריב המוספין והטעם דתדיר קודם וכמש"כ מרן שם, אבל בפ"ח בשתי הלחם לא כתב מידי. ואולי בשלמא בעומר דהמוסף של פסח היה כל שבעת ימי הפסח ולכן מיקרי תדיר לגבי עומר משא"כ בשתי הלחם דשוה למוסף לכן לא כתב מידי אבל לכאורה נחזי אנן דהא שתי הלחם מיקרי מנחה וא"כ המוסף היה קודם להם וכמש"כ בסעיף ח' ואולי סמך רבינו על מש"כ בסימן ס' ובשבת הא פשיטא דקרב לאחר מוסף שבת משום דקדים למוסף יו"ט כמש"כ בסעי' ב' ואח"כ מוסף יו"ט ואח"כ העומר ושתי הלחם אבל אי קודם לחה"פ או אח"כ מזה לא הזכיר מידי והיה נ"ל כי לחה"פ שהיה דינו לפני הנסכין של מוסף שבת כמש"כ בפ"ו הי"א יעו"ש בוודאי היה קדים למוספי יו"ט וא"כ פשיטא שהיה קודם לעומר ושתי הלחם וכיון שכן וודאי דהיה נאכל ג"כ מקודם כמש"כ כאן כל שקודם בהקרבה היה קודם באכילה וכיון שכן נראה לענ"ד שהלכה כת"ק דהיה אומר הילך מצה הילך חמץ ובזה יש ליישב מה שהקשה המל"מ לעיל פ"ד מהל' כלי המקדש ה"ה יעו"ש ובמש"כ שם. אבל יש לעיין מ"ט דאבא שאול ואולי טעמא דאבא שאול לפי שנאמר בבזיכין ביום ביום לאחר ונמצא שהוא בא לאחר כל המעשים כלם כמבואר ביומא ל"ד א' אבל רבינו שהוא משך אחר שיטת הירושלמי דמ"מ הוא קודם ליין וא"כ הוא קודם למוספי יו"ט ג"כ וצ"ע בזה.
והנה כבר העירותי שם בפ"ד מהל' כלי המקדש על הא דרבינו פסק בהל' סוכה פ"ו דסוכה ואח"כ זמן והנה התם בסוכה נ"ו א' מדמה לה הש"ס הך דהכא לדהתם יעו"ש ואולי י"ל דלכאורה קשה מאי דקאמר התם דשני בזיכין היה טפל משום דשייכים לשבת שעברה יעו"ש ולכאורה קשה הא א"א לסידור בלא סילוק וא"כ שייך לסידור דהיום ואולי דסוגיא דהתם קאי אליבא דר' יוסי דס"ל אפי' סילק שחרית הישנה וסידר ערבית החדשה מיקרי תמיד משא"כ לרבינו דפסק לעיל פ"ה ה"ד דטפחו של זה בצד טפחו של זה א"כ מישך שייכי להדדי וא"כ פשיטא דלחה"פ מיקרי תדיר וחובה דיומא ולכן קדים (ולפי מש"כ במקום אחר ע"פ דרך פלפול דרב דס"ל בברכות כ"ז ב' דתפילת ערבית רשות ס"ל דוהגית בו יומם ולילה לאו דוקא אלא כר' יוסי במנחות שם א"כ שפיר הוכרח לומר דס"ל כאבא שאול אמנם לדידן דפסקינן כרבנן א"כ לא דמי כלל הך דשתי הלחם להא דסוכה וזמן ומטעם שכתבתי כנ"ל) ויש לעיין בכ"ז היטיב.