מן הארץ וכו'. מנחות פ"ג ב' ותוספתא פ"ט.
מן העליה. עיין בראב"ד שכתב ע"ז וז"ל א"א הל' זו היא בהיפך עכ"ל ועיין מה שהאריכו בזה מרן והלח"מ. והי' נראה לכאורה לומר דרבינו סמך על מה דאיתא בתו"כ פרשת אמור פי"ג וז"ל ממושבותיכם ולא מחו"ל ממושבותיכם אף מן העליה וכו'. וכיון שבתו"כ נשנית בסתמא כן הלכה אבל זה אינו דא"כ אף בעומר נמי הו"ל לפסוק כן דהכי איתא התם בויקרא פט"ו וז"ל לא מצא מן הקציר מנין אף מן העליה ת"ל תקריב מנחת בכוריך מ"מ עכ"ל ועיי"ש בקרבן אהרן וצ"ל על כרחך דהך ברייתא היא הברייתא המובאת בש"ס וי"ל אולי רבינו גורס שם בויקרא כמו שהוא בש"ס דילן במנחות ע"ב א'. והיה נ"ל לומר דרבינו לקח דין זה מהא דאיתא ס"ט ב' חטים שירדו בעבים וכו' והובא כאן בהלכה ג' ומפרש כמו שפי' התוס' דירדו ע"י נס יעו"ש וא"כ לכאורה קשה אמאי לא בעי נמי אם בעינן מנחה חדשה שתגדל בשנה זו דווקא ולאפוקי משל אשתקד נמי א"ו דישן כשר בשתי הלחם וכר"נ ור"ע דס"ל הכי וע"ע בירושלמי ר"ה פ"ק ה"ח ופ"ב דמגילה ה"ז דשם משמע דגם עומר כשר מן העליה יעו"ש אבל י"ל דהתם מיירי בחדש רק שהוא בעליה וע"ע בתוספתא ספ"י דמנחות דמשמע קצת לחלק בין עומר לשתי הלחם יעו"ש היטיב ואכתי יש לעיין בזה וע"ע מש"כ לעיל פ"ו מהל' איסורי מזבח הט"ו יעו"ש היטיב.