אינו לוקה. מרן לא הערה מקורו אבל לענ"ד פשוט לפי שלא בא עליה לאו מפורש רק הוא לאו הבא מכלל עשה (עיין איסורי מזבח פ"ג ה"ז ופ"ה ה"ו) ראשית קצירכם אל הכהן כדאיתא במנחות ע"א א' ועי' בתוספתא פ"י דמנחות וז"ל ישראל שאכל מן החדש קודם לפסח ה"ז לוקה את הארבעים עכ"ל והיינו דווקא אכל חדש שיש בו לאו מפורש דכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו וכו'. אבל בקצירה לא נזכר שילקו עליה וכ"ז פשוט וכ"מ שם ס"ז ב' דאיתא שם שלא ברצון חכמים היו עושין וכו' ואם איתא לילקי עלה אלא ודאי דאין כאן רק עשה גרידא.
והקציר כשר. גם בזה לא הערה מרן מקורו ולענ"ד זה פשוט מהתם ס"ז ב' מדלא אסרו לאכול אותם ועוד מוכח כן מהא דאיתא התם ע"א א' וע"ב א' ולעיל הלכות ח' וט' יעו"ש ואם איתא איך יצא תיפוק ליה דבעינן מן המותר בפיך ועוד מוכח כן לעיל סעי' י"ז דדווקא לגבוה פסול משמע הא להדיוט כשר ודוחק לומר דשם מיירי בענין שקצר בהיתר.