לקציר בא"י. אבל בחו"ל שרי דאין מביאין מהם והוי כבית השלחין שבעמקים.
מחמשת מיני וכו'. שם ע' א' ובחלה פ"א מ"א.
קודם
לקצירת וכו'. אבל משנקצר העומר שרי ותמה ע"ז מרן וז"ל יש לתמוה דבגמרא משמע דקודם הבאת עומר קאמר עכ"ל. והנה אעתיק לפניך לשון הסוגיא דשם. במשנה שם איתא וז"ל ואסורים בחדש מלפני הפסח ולקצור לפני העומר ושם בש"ס איתא וז"ל מאי קודם לעומר (ופירש"י דקתני מתני' ואסורין בחדש לפני העומר) ר' יונה אמר קודם קצירת העומר ר' יוסי בן זבדא אמר קודם הבאת העומר (קודם קצירת העומר אבל לאחר קצירת העומר שרי לאכול חדש בהאיר המזרח. קודם הבאת העומר אסור לאכול חדש דעומר מתיר בזמן שהמקדש קיים ולא האיר המזרח) תנן אסורין בחדש לפני הפסח ולקצור לפני העומר בשלמא למ"ד קודם הבאת העומר היינו דלא עריב ותני להו (היינו דלא עריב אכילה וקצירה כי הדדי משום דקצירה ממוצאי יו"ט ואכילה לא שריא עד הקרבת העומר) אלא למ"ד קודם קצירת העומר ליערבינהו וליתנינהו אסורין בחדש ולקצור לפני הפסח (דמשמע לאחר הפסח שרי מיד דקצירת העומר שריא לאכילה והמתנה מקצירה ועד האיר המזרח לא חשיב משום דזמנין דנקצר סמוך לעלות השחר ולי נראה דה"ג ליערבינהו וליתנינהו אסור בחדש ולקצור לפני העומר הואיל ותרווייהו אקודם קצירה קיימי וללשון שבספרים קשיא לי דאי הוי תני לפני הפסח הוי משמע דביום הפסח שרי ואע"ג דקודם קצירת העומר הוא דבשלמא כי תני לה גבי קצירה ניחא דביום הפסח יו"ט הוא ופשיטא דאסור לקצור אבל גבי אכילה לא מתני ליה עכ"ל רש"י) אלא אי איתמר אסיפא איתמר אם השרישו קודם לעומר העומר מתירן מאי קודם לעומר ר' יונה אמר קודם הבאת העומר ר' יוסי בר זבדא אמר קודם קצירת העומר עכ"ל הגמ' (ומבואר מזה דהוא גורס במשנה ואסורים בחדש מלפני העומר ומלקצור לפני הפסח והבן).
ועיי"ש בתוס' ד"ה מאי קודם וכו' דגרסי בש"ס מאי קודם לפסח וקאי אהא דתנן ואסור לקצור קודם פסח ר' יונה אמר קודם קצירת העומר וכו' ר' יוסי בר זבדא אמר קודם הבאת העומר ופריך תנן אסורים בחדש מלפני העומר וכו' בשלמא למ"ד קודם קצירת העומר היינו דלא קא עריב ותני להו אלא למ"ד קודם הבאת העומר ליערבינהו וליתנינהו אסור בחדש ולקצור לפני העומר עכ"ל (והם גרסי במשנתנו אסורים בחדש מלפני העומר ומלקצור לפני הפסח) נמצא בין למר היינו רש"י ובין למר היינו תוס' האכילה אסור עד הבאה והקצירה עד הקצירה וא"כ היטיב אשר דבר רבינו והלח"מ הרגיש קצת בזה אבל לא הביא שבס"ד דש"ס היה זה במחלוקת שנוייה ובמסקנא כו"ע מודים דמשעת קצירה. שוב ראיתי בתוס' יו"ט פ"ק דחלה הרגיש בכ"ז יעו"ש היטיב וע"ע בפי' רבינו למשניות כאן ובחלה שדקדק בלשונו היטיב.
בית השלחין וכו'. דע כי בפסחים י"א א' איתא וז"ל קוצרין בית השלחין ושבעמקים ופירש"י שם לפי שלכתחלה אין מביאין מהם אף דבדיעבד כשר מ"מ קוצרין יעו"ש ובתוס' ד"ה קוצרין בית וכו' אמנם בש"ס מנחות ס"ח א' וע"א א' איתא בית השלחין שבעמקים וכן הוא בתוספתא פ"י דמנחות ויש שם ט"ס וכצ"ל אע"פ שאמרו אסור לקצור בית השלחין שבהרים ובית הבעל שבעמקים אבל קוצרין מפני הנטיעות שבו עכ"ל וכן הובא בתוס' שם ס"ח א' ד"ה קוצרים וכו' וע"ע בתו"כ אמור פי"א פרשה י' וז"ל שם יכול אף של בית השלחין ושל בית העמקים ת"ל קצירכם קצירכם של כלכם אמרתי ולא של בית השלחין ושל בית העמקים עכ"ל והיינו כגי' הש"ס דפסחים הנ"ל והקרבן אהרן הגיה שם שצ"ל בית השלחין שבעמקים יעו"ש היטיב וכבר הקדימו התוס' במנחות שם בזו ההג"ה יעו"ש היטיב והאריכו התוס' שם לבאר הטעם אי משום דפסידא היא או משום דאין מביאין ממנו אף בדיעבד יעו"ש היטיב.
אבל לא וכו'. פסחים י"א א' (ועיי"ש תוס' ד"ה אבל וכו') ושם נ"ו א' מנחות ס"ח א' ע"א א' ירושלמי פ"ד דפסחים ה"ט ותוספתא שם פ"ג (ודע דבש"ס פסחים י"א א' נ"ל להגיה דכצ"ל שם רב אשי אמר דר' יהודה אדר"י לא קשיא קמח קלי תנן (ומש"כ לפנינו קמח וקלי הוא ט"ס וכ"ה במנחות ס"ח א').