ונתנוהו בקופות וכו'. מנחות ס"ו א' תוספתא שם פ"י.
וחבטוהו. כחכמים דפליגי אדר"מ שם ובתוספתא שם ובתו"כ ויקרא פי"ד פרשה י"ג יעו"ש.
וזורין ובוררין וכו'. אף שלא נזכר זה בפירוש במשנה מ"מ א"א בלי זה ועיין רש"י שם ס"ג ב' בד"ה ואל ירבה וכו' יעו"ש היטיב.
ומהבהבין אותו וכו'. שם ס"ו א' במשנה ובתוספתא שם ובתו"כ שם.
בי"ג נפה וכו'. שם ס"ו א' ע"ו ב' ועיין תוספתא פ"ח ופ"י יעו"ש היטיב ועיין בלח"מ מה שהעיר בזה.
כמו שביארנו. בפ"ג מהל' מעשר ראשון הכ"ה ופ"ח מהל' בכורים ה"ז יעו"ש היטיב ובפ"ו שם ה"ג.
מששה עשר וכו'. ט"ס הוא וצ"ל בששה עשר בניסן ועי' מנחות ס"ז ב' ובפי' רבינו שם ועי' מגילה כ"א א' מנחות ס"ו א' תו"כ אמור פי"ב.
ומביא מעלה וכו'. שם ס"ז ב' ועיי"ש ס"א א' ועיין לעיל פי"ב מהל' מעשה הקרבנות ה"ו יעו"ש.
לאחר שמקריבין וכו'. משום דתדיר קודם וכמש"כ מרן.
קודם תמיד וכו'. ר"ל אע"פ שהוא מאוחר להעומר כדלקמן פ"ט ה"ט מ"מ היה קודם לתמיד של בין הערבים והטעם דעליה השלם כל הקרבנות כלם וכמש"כ פ"א ה"ג יעו"ש ועי' בלח"מ ולא ידעתי מש"כ דלכאורה לפי"ז תימה דלמה כתב רבינו לקמן פ"ט דעומר קודם לכבש יעו"ש ובאמת לק"מ דכאן לא כתב רק דהכבש הוא קודם לתמיד אבל מהעומר והכבש לא כתב מי מהם קודם וכתב זה לקמן.