מן השעורים וכו'. מנחות ס"ח ב' ע"ו ב' פ"ד א' ועיין תו"כ ויקרא פי"ד פרשה י"ג ועיין לעיל פי"ב מהל' מעשה הקרבנות ה"ב יעו"ש היטיב. וע"ע שם פ"ה ב'.
מערב יו"ט וכו'. מנחות ס"ה א' ותוספתא שם פ"י.
שלש סאין וכו'. כ"ה שם ס"ג ב' וע"ע שם ס"ו ב' ע"ו ב' ובתוספתא פ"ח ופ"י יעו"ש.
אומר להם וכו'. כצ"ל.
מפני הטועים וכו'. עיי"ש ס"ה א' ובש"ס נאמר דהיה הטעות מהביתוסים וע"ע בתענית י"ז ב' ובר"ה כ"ב ב' יעו"ש וראיתי בהגהות מצפה איתן בע"ז כ"א ב' וז"ל אבל לכותי מאי שרי כותי אימר עביד בה מלאכה בחולו של מועד וכו' ראיתי מי שהקשה בשם גדול אחד דהא כותי נמי איכא למיחש שיעשה מלאכה ביו"ט דהן דורשין ממחרת השבת היינו מחרת שבת בראשית ואינן מודים ביו"ט עצרת שלנו, ולדידי אינה מן הקושיא וכבר נצחו חכמים את הצדוקין והודו להם בימי ריב"ז כדאיתא במגילת תענית יעו"ש היטיב. ולדידי הצעיר בלא"ה לק"מ דהא י"ל דבטעות זה לא היו רק הבייתוסים לבד ולא שאר הכתות, והכותים היו ס"ל אז כישראל בזה ואף שכתב רבינו בפי' המשניות שם דהכותים אומרין כן עד היום י"ל דאולי אחר זמן הש"ס הודו לביתוסים אמנם אז לא היו עומדים בשיטה זו רק הביתוסים לבד וכן משמע מדקדוק לשון הברייתא שם וכ"ה ברש"י תענית י"ז ב' יעו"ש וע"כ גם המצפה איתן מוכרח להודות שהכותים בזמן הזה חזרו לסורם בהכי יעו"ש היטיב ה"נ אנן בדידן י"ל דלאח"כ חזרו הכותים ותפסו בשיטתן של ביתוסים והבן היטיב בזה. והנה שם ר"ה כ"ב ב' איתא משקלקלו הכותים וכו' וכ"ה בביצה ד' ב' אמנם עיי"ש בתוס' יו"ט בר"ה פ"ב מ"ב ד"ה משקלקלו וכו' גירסת רש"י בדפוס ישן וכו' יעו"ש היטיב.
בשבת אירע וכו'. עי' בתוס' מנחות ל' א' בד"ה מכאן וכו' שתי דיעות בזה אימת נפטר מרע"ה אם בשבת אם בע"ש והנה לדעת רב שר שלום גאון דמת בשבת ז' אדר א"כ חל אז יום פסח ביום שני ולדעה השניה שבע"ש נפטר א"כ אותו השנה חל פסח בא' בשבת דו"ק והבן ועי' רא"ש פ"י דפסחים סי' י"ג יעו"ש היטיב.
הדבר ברור וכו'. זו הראיה איתא בסמ"ג כמש"כ הלח"מ והיא כתובה ג"כ על ספר הרלב"ג ביהושע שם יעו"ש היטיב והראב"ע בתורה פרשת אמור הביא זה משם חכם מרומי והשיג עליו יעו"ש, וכן לפי פי' הרד"ק ביהושע שם שהלך בדרך הראב"ע דהאי ממחרת הפסח היינו יום ט"ו בניסן שהוא מחרתו של יום י"ד שהוא זמן הפסח ואכלו אז ישן א"כ לא מוכח מינה מידי ועי' בתוס' ר"ה י"ג א' ד"ה דאקריבו וכו' יעו"ש ובתוס' קידושין ל"ז ב' ד"ה ממחרת וכו' יעו"ש היטיב ועיי"ש במנחות ס"ה ב' ס"ו א' ובתו"כ שם אמור פי"ג כמה דרשות ע"ז. אמנם רבינו מדרכו שלא להביא הדרשות הנדרשים בדברי רז"ל לכן בחר לו מקרא אחר הקרוב לפשוטו המאומת על פי מדרש רז"ל שם בר"ה ובקדושין שם יעו"ש היטיב (אף דלפי פי' הראב"ע והרד"ק אין מהש"ס זה שום ראיה דו"ק והבן) שוב ראיתי בס' מעיין החכמה שהאריך ביישוב דברי רבינו.