אהבת עולם וכו'. עיין ברכות י"א ב' וי"ב א' ובתמיד פ"ה והיינו אהבת עולם דהכי מסקנא דסוגייא דברכות משום דברכות מעכבות ורק סדר ברכות אינו מעכב ועיין בחי' לברכות שם מש"כ בזה.
ואמת ויציב וכו'. כן מפרש רבינו הא דאיתא שם וברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ומפרש דברכת כהנים היינו שים שלום וברכת כהנים ממש מבואר לקמן הלכה ה' דהיו מברכין ברכת כהנים אחר גמר עבודה והרע"ב כתב שם דברכת כהנים היינו קריאת הפסוקים בלבד בלא נשיאת כפים ולפי"ז לא אמרו שים שלום יעו"ש היטיב וכ"ה דעת התוס' בברכות שם יעו"ש היטיב אמנם הגר"א כתב בפ"ו מ"א וז"ל וכן מש"כ דברכת כהנים אחר הקטרת איברים היתה לא נראה כן מסדר המשנה ואע"ג דאמרינן בפ"ב דמגילה דברכת כהנים אחר עבודה היינו עיקר עבודה שהיא הזריקה עכ"ל ובפ"ז מ"ב כתב וז"ל וברכו וכו' בתחלה עשו את העבודה כנ"ל ואח"כ ברכו את העם וכ"ה מפורש בקרא וירד מעשות וכו' ויבא משה ואהרן וכו' ויצאו ויברכו וכו' ואע"ג דכתיב ברישא וישא אהרן וכו' דרך המקרא כן שמתחלה כותב דרך כלל ואח"כ דרך פרט דאל"כ קשה ל"ל למיכתב וירד מעשות הא כבר ירד שעל המזבח לא נשא כפיו ואע"ג דפשטיה דקרא משמע כדברי הרמב"ם דהשתחוואה וברכת כהנים היתה אחר כל המעשים והתורה (נראה לענ"ד צ"ל התורה) לא כתבה אלא מה שעשה אהרן עם כל קרבן אבל הכל בזמנו רק שהתורה לא רצתה להפסיק במעשה העבודה ועל כרחך צ"ל כן דאל"כ הא דכתיב ואת הבשר ואת העור וכו' א"א לומר ג"כ דקודם היתה עכ"ל וע"ע בתו"כ פרשת שמיני דלכאורה משמע קצת הכי והכי יעו"ש היטיב.
מי ששיכן וכו'. ברכות י"ב א'.
מיפייסין פייס וכו'. שם בפ"ה דתמיד וביומא כ"ו א'.
שזכה בדישון וכו'. אף דבתמיד נשנה בסדר אחר ושם מבואר דהטבת שתי נרות היתה קודמת לקטורת היינו משום דהתם נשנה אליבא דאבא שאול ורבינו פסק כרבנן דפליגי עליה וכמש"כ רבינו בפירושו לפ"ו דתמיד וכ"כ מרן ומה שהקשה הלח"מ על התוס' דיומא י"ד ב' בד"ה אמר אביי וכו' יעו"ש עיי"ש בתוס' ישנים שבאמת תירצו שם כמש"כ הלח"מ יעו"ש היטיב והבן וכן יש לתמוה על הרש"א שם יעו"ש היטיב ולשיטת הרשב"א לעיל פ"ג הי"ב א"כ תנא דתמיד לא ס"ל כלל להפריד בין חמש נרות לשתי נרות וצ"ע. ומש"כ רבינו דאח"כ נכנס מי שמטיב שתי הנרות ובמשנה מבואר דהמטיב שתי נרות נכנס מתחלה ויצא קודם שיצא המקטיר ה"ט דבמשנה אזיל אליבא דאבא שאול שהטבת שתי נרות קודם לקטורת ולכן היה נכנס מתחלה ויצא קודם שהקטיר הקטורת דבשעת הקטרה היו הכל פורשין כמבואר לעיל פ"ג ה"ג אולם לרבנן דהקטורת קודם להטבת שתי נרות לכן היה נכנס המקטיר מתחלה בלא המדשן המנורה כי המדשן שתי נרות היה מוכרח לעבוד עבודתו אחר הקטרת הקטרת ולשהות שם א"א מטעם שמוכרח לפרוש ולכן לא היה נכנס עד אחר שגמר המקטיר עבודתו ושהה המקטיר עד שיגמור המטיב עבודתו ויצאו שניהם בשוה ועיין לעיל פ"ג ה"ו שכתבתי שהיה מקדים לפני המקטיר הקטורת מי שהיה מדשן מזבח הפנימי ולא הזכיר מהמדשן המנורה שנזכר ג"כ במשנה אלא ודאי הטעם כמש"כ.
ועומד על וכו'. בפ"ז דתמיד מ"ב ושם מבואר בזה"ל באו ועמדו על מעלות האולם עמדו הראשונים לדרום אחיהם הכהנים ועיי"ש בפי' רבינו והרע"ב.