חמשה
נרות וכו'. כתב כן אליבא דרבנן דס"ל הכי דבקטורת מפסיק בין הטבת חמש נרות להטבת שתי נרות ודם התמיד היה קודם להטבת חמש נרות וכמש"כ רבינו בפ"ו ממסכת תמיד בפירושו שם יעו"ש היטיב וכ"מ ביומא ל"ד א' יעו"ש היטיב דהו"ל לאוקמי דהמשנה אתי כאבא שאול אלא ודאי דהלכה כת"ק אמנם עיי"ש בתוס' ד"ה לעולם וכו' שיישבו בענין אחר. ועי' בלח"מ שהשיג על הב"י באו"ח סי' מ"ח יעו"ש היטיב (כאן בהלכה א') ולענ"ד נראה לומר דגם הב"י דעתו לזה וה"ק דשני גזרי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי ודם התמיד (שהוא זריקתו ולכן הקדים דישון מזבח לדם התמיד) ודישון מזבח הפנימי ודם התמיד קודם להטבת חמש נרות וכו' רק לכאורה לא יצדק לפי זה הא דהקדים וכתב שהשחיטה היתה בשעת הדישון אם לא שכוונתו דדם התמיד היינו שחיטה אבל י"ל דאדרבה לכן הקדים וכתב שהשחיטה היתה בעת הדישון א"כ נכלל השחיטה בדישון מזבח הפנימי וא"כ למה כתב דם התמיד אלא ודאי היינו לזריקה והבן.
ודע עוד שרבינו כתב שם בספ"ו דתמיד וז"ל ואח"כ פותח שער הגדול כמו שזכרנו ובשעת פתיחתו שוחט התמיד ובאים שני כהנים להיכל שאחד מהן מדשן מזבח הפנימי והשני מדשן המנורה תוך זמן ששוחטין התמיד ונטל דמו במזרק ואינו זורק דמו ע"ג המזבח עד שגמר דישון מזבח הפנימי ואז זורק דמו ואחר זריקת דמו מתעסק בהטבת חמש נרות עכ"ל ולכאורה הייתי אומר דגם דישון המנורה היה בשעת השחיטה והא דנקט שהטבת חמש נרות היה אחר הזריקה י"ל שלשיטת רבינו דישון לחוד והטבה היינו הדלקה לחוד ולשיטתו לעיל פ"ג הי"ב אבל זה דוחק גדול וכמעט א"א להאמר כידוע להמעמיק לכן נ"ל דה"פ שני כהנים נכנסים להיכל ומי הם השני כהנים שנכנסין אז ומפרש דהיינו מי שמדשן מזבח הפנימי ומי שמדשן המנורה אבל אין כוונתו שמדשן המנורה כעת וכ"מ ממה שסתם עד שגמר דישון מזבח הפנימי ואז זורק וכו' ואילו דישון המנורה לא הזכיר כלל וכן מש"כ לעיל מזה בשיטת אבא שאול שכתב וז"ל ועם דישון מזבח הפנימי מדשנין המנורה עכ"ל אין הכוונה שנעשים ביחד רק האי עם הוא סמוך ור"ל שסמוך לדישון מזבח הפנימי היה מדשן המנורה ודישון מזבח הפנימי היה קדים לדישון מנורה כדאיתא ביומא ל"ג א' יעו"ש וכ"כ הגר"א בפ"ג דתמיד ס"ט יעו"ש וכבר העירותי מזה לעיל פ"ד ה"ו ד"ה מדשן מזבח יעו"ש.
במערבו. כ"ה בתמיד ספ"ד ועיין בסוכה נ"ד ב' יש שם גי' חלוקות בזה בתוס' ורש"י ועי' פ"ח דשקלים יעו"ש היטיב ועיי"ש בתוס' יו"ט ועי' ברש"י יומא כ"ו א' והנה דעת התוס' יו"ט שגם רש"י ז"ל ס"ל דבכל יום היה התמיד ניתן במערב רק ביום שיש קרבן מוסף לפי שהמוסף היה ניתן במערבו לכן ניתן התמיד במזרחו יעו"ש היטיב.
במקום הילוך וכו'. כ"ה בירושלמי דשקלים פ"ח ה"ד אולם דעת רש"י ז"ל בסוכה שם דהיו נותנין למטה מהסובב שהיה למעלה מחצי המזבח יעו"ש היטיב ועי' זבחים ס"ב א' יעו"ש היטיב ועי' במל"מ לעיל פ"ו ממעשה הקרבנות ה"ד.
ומולחין שם וכו'. שם ספ"ד דתמיד ועיין לעיל פ"ה מהל' איסורי מזבח הי"ג.
וזורקין מלח וכו'. עירובין ק"ד א'.