סמוך לעלות וכו'. עי' לעיל פ"ח מהל' בית הבחירה הי"א ולעיל הל' תמידין ומוספין פ"ב הי"א ופ"ד ה"א ובמש"כ שם.
הממונה שעל וכו'. כן מפרש המפרש לתמיד פ"א כ"ו א' ועי' לעיל פ"ח מהל' בית הבחירה הי"א שם כתב רבינו הממונה על המקדש ועיי"ש מש"כ בזה.
ולבשו בגדי וכו'. הך הלבשה לא מכרע אם היה קודם ביאת הממונה או לאח"כ ועי' לעיל פ"ד ה"א.
ראשון ושני וכו'. לכאורה משמע מלשונו שאלו שתי פייסות היו תכופים זה אצל זה יחד ותמוה הוא כי באמת מחולקים היו זה מזה והיה רב שהות ביניהם כדמשמע ביומא פ"ב יעו"ש ועיי"ש כ"ד ב' ובירושלמי שם פ"ב סוף הלכה א' ועיין בתמיד פ"א כ"ו א' ושם פ"ג ל' א' ועי' לעיל פ"ד וצ"ע בזה.
כמו שביארנו. עי' לעיל פ"ד יעו"ש.
שאמרנו. לעיל פ"ב מהלכה י"ב ואילך יעו"ש.
מסדר מערכה וכו'. עי' יומא ל"ג א' ועי' לעיל פ"ד ה"ה.
להרבות האש וכו'. עי' לעיל פ"ב ה"ב יעו"ש ועי' ירושלמי יומא פ"ג ה"ה יעו"ש שלכאורה הוא תמוה. דשם מבואר דדם התמיד היה קודם לעצים והקטורת קודם לדם יעו"ש היטיב ובפי' לירושלמי פי' לנכון.
נכנסין ללשכת וכו'. לפי סדר המשנה היה כאן הפייס השני והיה אומר הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע היה אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון (יומא כ"ח א' מנחות ק' א' ובתמיד פ"ג ל' א') אמר להם צאו והביאו לי טלה מלשכת הטלאים ואח"כ נכנסו ללשכת הכלים יעו"ש היטיב בתמיד מבואר כ"ז במשנה.
הצריכין להם וכו'. במשנה מבואר שם שהי' צ"ג כלים ורבינו כתב שם שני טעמים טעם הראשון משום שכן היו צריכים ובשם הירושלמי דחגיגה (פ"ב ה"ח) כנגד האזכרות דחגי זכריה ומלאכי יעו"ש היטיב ובאמת בירושלמי פליג שם על טעמו וכמש"כ התוס' יו"ט יעו"ש שהאריך בזה אמנם בין כך ובין כך לכאורה יש לתמוה על רבינו שלא כתב מספר כלל ולענ"ד היה נראה לפי דמסיק שם בירושלמי וז"ל ואית דבעי מימר כיום מרובה של תמיד כנגד י"ג פרים וי"ד כבשים ואילים שנים ושעיר אחד עכ"ל ואפ"ל כי רבינו גורס ביום מרובה של תמיד ור"ל המשנה תפסה המנין היותר גדול שלפעמים היה מצטרך כשיעור זה וה"ה בכל ימות השנה היה מוציא לפי ערך זה לכן כתב בסתם כל כלי השרת הצריכין להם והיינו בכל יום כפי שיעור הצריך. וכולי האי ואולי.
ומשקין את וכו'. לעיל פ"א ה"ט.
מושכו לבית וכו'. עי' בתמיד פ"ג ל' ב' יעו"ש.
שני כהנים וכו'. הם שפתחו את השער הגדול שבהיכל כמבואר שם במשנה.