מרובעת שנאמר וכו'. עי' מרן ולח"מ שדעת רבינו שהיה כמין תיבה פרוצה יעו"ש וכפירש"י בחומש פרשת תרומה יעו"ש ולפי"ז מש"כ לעיל פ"ג מהל' בית הבחירה הי"ג וז"ל ארבע סניפין של זהב היו לשלחן יעו"ש הכוונה שהיו עומדים ע"ג קרקע אצל השלחן וכמש"כ הלח"מ לעיל הלכה ב' יעו"ש וכ"ה מצוייר בפי' המשניות לרבינו יעו"ש היטיב ועי' רש"י ביומא ל"ח א' ד"ה שהללו וכו' שכתב וז"ל לפי שהוא עשוי כמין תיבה פרוצה כמין ספינה היו יראים וכו' עכ"ל ולדעתי העניה כי צ"ל או כמין ספינה וכו' (מ"מ אין מוכרח כ"כ להגיה דעל כרחך או או קתני וק"ל) ודע שכתבו התוס' במנחות צ"ד ב' בד"ה דסמכי וכו' וז"ל ובתוספתא נמי תניא ארבע סניפין היו שם שבהם סומכין את הלחם משמע חלה התחתונה דווקא ולא איפשר להיות כלל למ"ד כמין ספינה רוקדת עכ"ל וצ"ע כי לפנינו בתוספתא שם איתא וז"ל ארבע סניפין של זהב דומין לדקרנין היו שם שבהם סומכין את החלה מפני שדומה לספינה כדי שלא תהא רוקדת עכ"ל א"כ מבואר מן התוספתא שהיא ס"ל כמין ספינה רוקדת וע"ע במדרש רבה פרשת במדבר פ"ד שמסיק שהיה כעין ספינה רוקדת יעו"ש היטיב ולענ"ד נראה כי דעת רבינו שלא רצה להכריע בזה כלל אם היתה כמין תיבה פרוצה או כמין ספינה רוקדת ומש"כ שהיתה מרובעת רצונו בעוד שהיתה פשוטה ולא היתה נקפלת עדיין אבל אח"כ קפלוה ונעשה כמין ספינה רוקדת או כתיבה פרוצה וצ"ע בזה דלא משמע כן בלשון וצ"ע בזה.
פנים רבים וכו'. עי' צ"ו א' ושם בפי' המשניות לרבינו כתב וז"ל ומה שאמר שיהא לו פנים הרבה ר"ל שמקיפים אותה ששה טפחים כמו שביארנו עכ"ל והך הקפה של ששה טפחים לא ידעתי מהו ולעיל מזה כתב וז"ל ומה שאמר כיצד הוא שאל על סבת היות לחה"פ נאפת בדפוסים ואמר שסבת זה שיהא בעל שטחים מששה רוחות וכן שתי הלחם עכ"ל (מבואר מזה שגורס כיצד שתי הלחם וכו' כמו שהוא במשנה שבמשניות יעו"ש) והנה כתב דהיו בו ששה שטחים והיינו מעלה ומטה ושני הצדדים ושתי הקצוות אבל שיהיה ההיקף שבששה שטחים אלו ששה טפחים לא ידעתי מהו וראיתי בתוס' יו"ט שהביא וז"ל שמקיפים אותם ששה פנים כמו שבארנו יעו"ש וזה מיושב היטיב ולפ"ז יש להוכיח מכאן שדעת רבינו שיהיה לו פנים וזה שיהיה מרובע ולא עגול וכן דעת רבינו כאן ולפ"ז י"ל שאין דעתו שיהיה דווקא כתיבה פרוצה רק הכוונה שלא יהיה עגול ופשוט. והבן.
עשרה טפחים וכו'. עיין זה שם צ"ו א' ובזה כו"ע לא פליגי ולא פליגי ר"מ ור"י רק ברוחב ואורך השלחן והטעם שפסק כר"מ עי' מרן וכבר הארכתי מזה לעיל פ"ג מהל' בית הבחירה הי"ב יעו"ש ועי' בלח"מ סעי' י' בד"ה והשלחן וכו' ולא ידעתי מאי הוסיף על דברי מרן בזה.
ורומה שבע וכו'. זהו קרנותיו שכתב במשנה כמש"כ מרן ועיין מש"כ בשם הרלב"ג ועיין לח"מ מה שתמה על רבינו דא"כ מאי הקשה שם הש"ס על ר' יוחנן והאיכא קרנות יעו"ש היטיב ועיין בתוס' יו"ט שכתב ג"כ לתמוה כך על הרלב"ג יעו"ש והנה על רבינו יש ליישב קצת שקושיית הש"ס היא על דרך שהקשו התוס' שם צ"ד סד"ה כמין וכו' וז"ל וא"ת אכתי הרי לחה"פ עוביו טפח כדאיתא בפסחים ל"ו א' נמצא שלחן מקדש טובא וי"ל דאותו עובי טפח היה בתוך הקיפול שהקיפול טפחיים ומחצה לר"י או טפחיים לר"מ עכ"ל וה"נ דמקשה וכיון דרומו ז' אצבעות וס"ד שהקיפול היה ע"ג רומו ומשני דעובי הלחם במקום הקיפול היה שקוע לגוויה דלחם. אבל לכאורה סוף לישנא דש"ס ולחם עלייהו נח ליה לא אתי שפיר אבל גם זה יש ליישב ודו"ק אבל מה שתמוה לי עוד על רבינו א"כ הא דאיתא בפסחים ל"ו א' דלחה"פ היה עוביו טפח אמאן תרמייה ומכאן תמיה גדולה על הרלב"ג ג"כ שהעמיד העובי על שיעור קטן ומצומצם מאד יעו"ש היטיב והנה שוב ראיתי כי בס' עטרת ראש על ברכות נדפס שם בסופו קונטרס ארוך מזה יעו"ש כל מי שרוצה לעיין.