ושלשה
דפוסין וכו'. שם בש"ס ובתוספתא פי"א ובתו"כ שם. ומש"כ שהם של זהב הוא פשוט דהכי כתיב בתורה דהקערות הם הדפוסים היה של זהב אמנם רש"י בחומש כתב דהדפוסים שאופין אותו בו היה של ברזל יעו"ש היטיב ואולי מטעם זה לא נקטה במשנה רק שני דפוסים דהיינו הדפוס שהיה נותן בו כשהוא בצק והדפוס שנותנין אותו בו כשהוא רודה מן התנור שהיה של זהב אבל אותן הדפוסים שנותנן בתנור כשאופין אותו לא קחשיב והבן. והא דכתיב קערותיו של זהב עי' תוס' מנחות צ"ד א' ד"ה וכשהוא וכו' שהם הדפוסין שנותנין אותם בתוכן כשהוא רודן יעו"ש היטיב.
ועיין לח"מ שכתב שמדברי רבינו משמע שהיה נותן הבצק בתוך הדפוס יעו"ש היטיב וכ"כ הקרבן אהרן והשיג על תוס' יעו"ש וביותר מבואר כן בפי' המשניות לרבינו יעו"ש היטיב. ועי' בתוס' שם ד"ה וכשהוא וכו' דעל שלחן של משה לא היה נותנן בדפוס יעו"ש אמנם הגר"א באדרת אליהו פרשת אמור כתב שהיה מסדרן על השלחן עם הדפוסים יעו"ש והא דהביאו ראיה מדקאמר דהשלחן מקדש ט"ו טפחים ולפי חשבון זה יהיה יותר יעו"ש י"ל דלא היה טפח לכן לא חשיב להו וכדאיתא בש"ס שם צ"ו א' יעו"ש היטיב אך יש לעיין דא"כ הו"ל להש"ס לאתויי ראיה משם ועי' בצ"ק שם שתמה על התוס' למה לא הביאו לדבריהם מהא דשם צ"ז א' דהתחתון מונח על טהרו של שלחן יעו"ש והתימה עליו בזה כי אילו ראה מש"כ הגר"א בזה לא היה כותב כן.