נשאר לחם וכו'. עי' בלח"מ מש"כ מזה והתימה שמסקנת התוס' שם במנחות צ' א' ובזבחים שם פ"ז א' בד"ה לשלחן וכו' דאם סידרן בשבת אין הדין כך יעו"ש היטיב והנה אם נימא דרבינו ס"ל כדעת הלח"מ בשהיית הלחם על השלחן אפי' בשסדרו בזמנו שוב אינו נפסל בלינה יש לעיין קצת דלמה כתב רבינו בהלכה י"ב דאם סידר הלחם בשבת כמצותו ולא הניח עמו בזיכי לבונה עד למחר דהלחם נפסל הא כיון שבא שבת הו"ל כאלו נסדרו בשבת וא"כ יש שהות להשהותם עד לשבת הבאה והנה רש"י כתב שם וז"ל והכא א"א לתקן ולומר יניחנו עד שבת הבאה דכיון דלחם נסדר כדינו בשבת קידשו שלחן ושוב אין יכול להשהותן אלא עד שבת ראשונה דמיפסל בלינה הואיל ולן הלחם בלא בזיכין עכ"ל והנה לכאורה לרבינו דס"ל דבסידרן בזמנה יוכל להיות כמה שבתות על השלחן א"כ לא שייך כאן כלל לומר דנפסל בלינה ואי מטעם דנפסל בלינה בשבת ראשונה בליל מו"ש שלן בלא בזיכים וכדמשמע לכאורה בלשון רש"י בסופו א"כ ל"ל להמתין עד שבת והו"ל לומר סידר הלחם בשבת בלא בזיכין נפסל הלחם. וצ"ע בזה וה' יאיר עיני להבין דברי חכמים לאשורה.