ושני כבשי וכו'. אבל הבזיכין אינו מפרש מי מקריב להו ועיין מש"כ מרן בשם הריטב"א ומשמע שם דמשמר היוצא הוא מקריב אותם ולכן מי שזכה בפייס השני בתמיד של שחר היו זוכין ג"כ בלבונה ועיין בתוס' ישנים ביומא כ"ו ב' בד"ה שני בזיכי וכו' שכתבו ממש כמש"כ הריטב"א אמנם בסוכה נ"ו ב' איתא דמשמר הנכנס היו עושין את הבזיכין עם תמיד של בין הערבים וכ"ה בתוספתא שם פ"ד יעו"ש וכ"כ רבינו בפי' המשניות בספ"ו דתמיד יעו"ש היטיב אמנם רבינו בעצמו לא כ"כ לקמן פ"ג הי"א שכ' שם וז"ל בשבת מקטירין את שני בזיכי לבונה עם המוספין עכ"ל ומשמע דהיינו עם תמיד של שחר אחר המוספין קודם ניסוך היין של המוספין אבל יש לעיין לכאורה דהוא נגד הש"ס דסוכה הנ"ל והנה התוס' ישנים ביומא כתבו דהך דסוכה ס"ל דמוספין קודמין לבזיכין והמשנה דיומא שם דקא חשיב שני בזיכין של לבונה בהדי תמיד של שחר ס"ל דבזיכין קודמין למוספין יעו"ש היטיב בד"ה ושנים בידם וכו' וא"כ רבינו דס"ל דמוספין קודמין לבזיכין הו"ל לפסוק להלכה דבזיכין עם תמיד של בין הערבים נעשה לכן נ"ל דרבינו ס"ל דהמשנה ס"ל דמוספין קודמין לבזיכין דליכא למימר דס"ל דבזיכין קודם למוספין דהא המשנה דפסחים נ"ח א' אוקמה אביי ורבא דס"ל מוספין קודמין לבזיכין ומ"מ הך משנה דיומא חשיב לבזיכין בהדי תמיד של שחר לכן פסק כסתם משנה דיומא ודלא כברייתא דסוכה הנ"ל וס"ל דאפילו למ"ד מוספין קדמי מ"מ בזיכין נעשים עם תמיד של שחר והמוספין ומ"מ צ"ע בזה (ועיין בש"ק בירושלמי יומא פ"ב ה"ב ד"ה חביתין וכו' שלכאורה נעלם ממנו דברי הריטב"א ותוס' ישנים ומש"כ שמי שזכה בקטורת ומחתה זוכה בבזיכין תמוה הוא והוא נגד הש"ס דיומא ודו"ק).
הוא זוכה וכו'. זה פשוט דע"כ אין מפיסין שבת בפ"ע רק בתמיד של בין הערבים כמבואר ביומא כ"ו א' ובירושלמי שם אבל לא בקרבן מוסף ומבואר בסוכה נ"ו ב' דמשמר היוצא זוכה בתמיד של שחר ובקרבן מוסף יעו"ש.
ואלו ואלו וכו'. יומא י"ח א' סוכה נ"ו א' ב'.