מביאין היורשים וכו'. מנחות נ"א ב' ושם בתוספתא פ"ז תו"כ שם פ"ה ועיין בירושלמי שקלים פ"ז ה"ג. ועיין לח"מ מש"כ בזה דהכא מיירי מה"ת ובהל' שקלים פ"ד מיירי מתקנת בי"ד יעו"ש היטיב ונמצא דר' יהודה פליג נמי אתקנות דבשקלים שם במשנה פליג אתקנה וס"ל דלא תיקנו דלייתי מציבור וא"כ יש לתרץ לכאורה קושיית התוס' במנחות נ"ב א' ד"ה דשמעינן וכו' יעו"ש היטיב אף די"ל דהכי כוונתם דהא לא פליג על הא דאין מועלין באפר פרה אדומה והא מדאורייתא היא אלא ודאי מעיקרא תיקנו משום דפשעי ונותנין ע"ג מכתן ותיקנו מעילה וא"כ אמאי פליג שם איורשים וס"ל דלא תיקנו להביא מלשכה משום דילמא פשעי אבל צ"ע דילמא ה"נ ס"ל דהוי שתי תקנות ומעיקרא תיקנו דלייתי מתרומת הלשכה והדר נגדרו וחזרו הדבר לד"ת כמו דמשני בירושלמי שם אאפר פרה ואף שיש לדחוק בזה דהתוס' מקשו אשיטת ש"ס דידן מ"מ יש להקשות דילמא ס"ל לר' יהודה באמת דגבי יורשים לא תקינו כלל משום דידוע מי הם היורשין ויכולין בי"ד לכופן או דילמא לא הי' בני כהנים גדולים פושעין בזה משא"כ באפר פרה דהוא כולל כל ישראל ובי"ד לא היו יכולין למחות בידם וצ"ע על קושייתם והבן היטיב.
עשרון שלם וכו'. שם במנחות נ"ב א' ובירושלמי דשקלים שם ובתוספתא מנחות פ"ז יעו"ש היטיב.
שמנה ולבונתה וכו'. עיי"ש היטיב בש"ס דלרבנן הכי הלכתא ופסק רבינו כרבנן וכן פסק לעיל פי"ג מהל' מעשה הקרבנות ה"ד יעו"ש היטיב והטעם דסתם משנה שם ק"ו ב' והובא שם בש"ס מסייע לרבנן והלכה כסתם משנה ועיין בספ"ז דשקלים בירושלמי דמשמע שם דצריך לכפול לבונתו ושמנו ואף לר"י בן דוסתאי דס"ל דבעי לכ"ג בחייו קומץ בשחרית וקומץ בין הערבים א"כ י"ל הכא דבעי שתי קומצים בשחרית ושתי קומצים בין הערבים וזה דלא כרש"י ותוס' במנחות שם. אולם עיי"ש בגירסת הגר"א דלא איבעיא ליה התם רק אליבא דרבנן יעו"ש היטיב גם בפשיטות הבעיא שם יש חילוק בין גי' הגר"א לגי' המפרשים ומשמע שם דלכו"ע איפשיט הבעיא דנכפלה שמנה בין לגי' הגר"א ובין לגי' המפרשים. אבל לית הלכתא כוותיה דהירושלמי במקום ש"ס דידן ופשוט.