בכל מקום וכו'. לפי שלא נקבע לו מקום היכן יהיה ועי' תוס' יומא מ"ה א' ד"ה ר"י וכו' שכתבו דלא היה מצית המערכה השלישית עם שני המערכות ביחד ועיין בלח"מ לעיל הלכה ד' יעו"ש היטיב.
ומצית בה וכו'. לא ידעתי אמאי כתב זה רק על המערכה השלישית וכי על שתים הראשונות לא היה מצית את האור ויותר נראה שצ"ל ומצית בהן את האש וקאי על כל שלש המערכות ובדוחק י"ל דאולי דעתו ז"ל שהמערכה השלישית עליה היו מציתין את האור וממנה היו לוקחין אש לכל המערכות ועי' בפ"ב דתמיד דדעתו ז"ל דמהמערכה הראשונה היו לוקחין את האור למערכה השניה יעו"ש היטיב וכן י"ל דלמערכה הראשונה היו נוטלין ממערכה שהיא לקיום האש וכן נראה דמאין היו לוקחין לה אש אם לא מהמערכה שהיא לקיום האש אשר יומם ולילה לא תכבה אמנם עי' לרש"י ז"ל ביומא מ"ה א' שם טעם אחר לקיום האש שאם אין אש המערכה מתגבר מוסיפין עליה מזה יעו"ש היטיב אבל מ"מ פי' הראשון נראה לענ"ד יותר וק"ל.
ויעלה אותה וכו'. זה וודאי קאי על כל המערכות דהא לר"י לא היה כלל מערכה לקיום האש ומ"מ ס"ל דהצתת האליתא היה בראש המזבח כמבואר ביומא שם וכמש"כ לעיל בהל' ה' ד"ה זו מערכה.
ואש המזבח וכו'. עיין בלח"מ הלכה א' מה שהעיר בזה דרבינו תפס פסוק זה דלא כמר ודלא כמר יעו"ש היטיב וכבר הזכרתי זה לעיל ס"ק י"א יעו"ש. והנה בש"ס איתא שם שתהא הצתת אליתא בראשו של מזבח ופירש"י ביומא כ"ד ב' וז"ל הצתת קיסמים דקים אם הוצרך להצית על המזבח באחת מן המערכות כגון שקרבה מערכה לכלות שנשרפה כל המדורה עכ"ל מבואר מכאן דהצתת אליתא הוא לאחר שקרב המערכה לכלות ושם מ"ה א' כתב רש"י וז"ל להצתת אליתא להצית בהן אור מערכה גדולה עכ"ל מלשונו זה משמע דהאליתא היה כדי להבעיר בהן אש להמערכה וכן נראה קצת מלשון המפרש בתמיד פ"ב כ"ט א' יעו"ש היטיב ורבינו כתב שם דהאליתא היא הגחלת שמסיקין בה מערכה שניה של קטורת יעו"ש היטיב (והובא בלח"מ לעיל סעי' ז') ולא ידעתי איך יפרנס לנו הש"ס דיומא כ"ד ב' ומ"ה א' ודע דבתו"כ צו פ"ב איתא וז"ל והאש על המזבח תוקד בו א"ר יהודה מנין להצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח וכו' יעו"ש היטיב ולא נזכר שם אליתא וכן נראה כאן מלשון רבינו שלא הזכיר שם אליתא וכן י"ל שהיתה גירסתו ביומא כ"ד ב' וביומא מ"ה א' ומפרש דאליתא הוא למערכה שניה אבל למערכה ראשונה לא היתה אליתא ועיין מש"כ לעיל בס"ק ו' יעו"ש היטיב וצ"ע בכל זה.