בבקר עורכין וכו'. יש לעיין קצת מהא דיומא כ"ז ב' ובתוס' שם ד"ה איכא דאמרי וכו' דדווקא בלילה ועי' בתוס' ל"ג א' ד"ה אביי וכו' דכשר אף בלילה יעו"ש וצע"ק. ועי' בתוס' מנחות צ' א' דשני גזרין כשרים קודם לתרומת הדשן יעו"ש ויש לעיין בזה דאנה מצאו כן וצ"ל דכוונתם קודם לדישון מזבח הפנימי.
שנאמר ובער וכו'. עי' יומא ל"ג א' וכוונת רבינו י"ל מדכתיב ובער עליה ולא על חבירתה אלמא דמצוה היה להעריך מערכה גדולה ועי' תמיד פ"ב כ"ט א' וביומא כ"ב א' כ"ז ב' כ"ח א' יעו"ש היטיב שצריך לעשות מערכה גדולה ומ"מ דברי רבינו אינם מיושבים כ"כ וצע"ק ולקמן אי"ה יבואר בזה וע"ע בתמיד שם בפי' המשניות לרבינו ועי' תו"כ צו פ"ב.
לעלות בשני וכו'. עיי"ש ביומא כ"ב א' כ"ו ב' כ"ז ב' כ"ח א' ל"ג א' יעו"ש היטיב וע"ע תוס' מנחות פ"ט ב' ד"ה תמיד וכו'.
עם
תמיד וכו'. עי' יומא כ"ו ב' ועי' תו"כ ויקרא סוף פ"ה יעו"ש ועי' זבחים ס"ב ב' יעו"ש אבל משם אינו מוכרח שיהיה דווקא בשני גזירין וי"ל דמיירי שם בכל המערכות יעו"ש היטיב וע"ע לעיל פ"ז מהל' איסורי מזבח ה"ג יעו"ש. כתב המל"מ וז"ל בירושלמי רפ"ב דיומא מצוה להקדים אש לעצים שנאמר וערכו עצים על האש קדם עצים לאש וכו' יעו"ש (א"ה וגם האש דמערכה שניה קדם לעצים כדאמר אביי אליבא דאבא שאול) עכ"ל והנה מאי דמייתי מהירושלמי דמצוה להקדים אש לעצים כן מבואר ג"כ בתו"כ ויקרא ספ"ה יעו"ש היטיב ובירושלמי שם מבואר עוד יותר מזה דאם הקדים עצים לאש ה"ז יבטל את המערכה הזאת ויקדים אש לעצים דהכי איתא התם קדם עצים לא סידר עד שלא תרם משחיל ונותן מפרק ותורם (כ"ה גירסת הקרבן העדה) יעו"ש היטיב אמנם מש"כ הרב המגיה דה"ה דמערכה שניה קדם אש להעצים לא ידעתי מנ"ל הא הא לא נזכר שם כלל מזה ולא ידעתי מהיכן למד כן אם לא שהוא מפרש כן דהאש של המערכה הגדולה יהיה קודם לסידור שני הגיזרי עצים דהאי וערכו עצים על האש קאי על שני גזרין וע"ז קאמר המגיה דגם האש דמערכה שניה יקדום לסידור שני גיזרי עצים וכדמסדר אביי אליבא דאבא שאול ולפ"ז במערכה הגדולה י"ל דתקדום העצים להאש. וצ"ע בזה.
והנה רבינו השמיט דין זה דיהא אש קודם לעצים ואולי משום דבתו"כ שם משמע קצת דבמחלוקת שנויה דת"ק נפקא ליה כן מדכתיב וערכו הכהנים עצים על האש ור"ש דריש לה התם לענין שני גיזרים בערבין שטעון שני כהנים יעו"ש ושם ביומא כ"ו ב' מייתי לה הש"ס לענין הלכה הא דרשב"י וכן רבינו מייתי להלכה הא דרשב"י וממילא אזיל לה סברת ת"ק ויש לעיין בזה. ועי' בתמיד פ"ב כ"ט א' שמפרש לה להצתת אליתא ועי' רש"י יומא כ"ד ב' שמפרש לה לענין שקרוב לכלות עצי המערכה וכו' ועיי"ש היטיב והכל הטעם משום שיוקדם האש לעצים ועיי"ש בסוף הפרק דמשמע מבואר שתחלה סידר שתי המערכות ואח"כ הצית באש יעו"ש היטיב וצ"ע בזה.