ומקדשין ידיהם וכו'. עי' במפרש לתמיד פ"ב כ"ח ב'.
סודרין
אותם וכו'. כתב המפרש וז"ל כדי שלא יפסלו בלינה שאין יכולים להקטירן עד אחר שיקטירו איברי תמיד ואם לא סודרן על המזבח היו נפסלין בלינה ואמרינן בזבחים פ"ו א' דאין לינה במזבח וכבש הרי הוא כמזבח לכל דבריו נראה לרבי דצידי מזבח הוא מקום פנוי ואם אין מהצדדין מחזיקין סודרין אותה בסובב או ע"ג כבש ולאחר שיסדרו את המערכות יחזרו את האיברים על המערכה ויציתו בה האור עכ"ל והנה הלשון תמוה דמתחלה כתב שאין יכול להקטירן עד לאחר שיקטירו איברי תמיד וכו' ושוב מסיק וכתב דלאחר שיסדרו את המערכות יחזרו את האיברים על המערכה וכו' דמשמע מזה קודם הקטרת התמיד תיכף כשיסדרו את המערכות יתנו האיברים על האש וצע"ק.
גם במש"כ מתחלה דמיירי לאחר הקטרת התמיד וכו' עי' בהגר"א שכתב וז"ל מש"כ המפרש צ"ל לאחר וכו' (קאי על מש"כ המפרש שם כ"ט א' בד"ה האיברים וכו' יעו"ש היטיב) ל"נ דדווקא ביום אין רשאין קודם לתמיד אבל בלילה שעדיין אינו זמן התמיד פשיטא דשפיר דמי וראיה שמביא מיומא אדרבה משם מוכח להיפך עכ"ל והנה מש"כ וראיה שמביא מיומא אדרבה משם מוכח להיפך נראה לענ"ד פשוט דז"ל המפרש שם ובמסכת יומא אמרינן מניין לאברים ופדרים שלא נתאכלו מבערב שסודרין אותן ע"ג האש כדי שלא יפסלו בלינה ואחר מערכה גדולה יסדרם ויקטירם שנאמר אשר תאכל האש את העולה על המזבח כלומר דבר שהתחיל האש לאכול מבערב העולה על המזבח שם אותו על העולה איברי תמיד על המזבח במערבי שלו בסוף פ' טרף בקלפי מ"ה עכ"ל וע"ז כתב הגר"א דאדרבה משם מוכח להיפך דהלשון שבש"ס שם עד שיעשה מערכה גדולה וסודרן משמע דתיכף שיעשה מערכה גדולה מיד מסדרן עליה ומאי דכתיב את העולה לא קאי כלל אעולת בקר רק איברים ופדרים של עולת הערב שלא נתעכלו (ובאמת גם מסידורא דקרא מוכח כהגר"א דעדיין לא הוזכר כלל הא דעולת הבקר עד פסוק וערך עליה העולה (ודע דלכאורה קשה לי על סידורא דקרא דהא סידור שני המערכות היינו מערכה גדולה ומערכה שניה של קטורת היה אחר תרומת הדשן כמבואר במשנתינו פ"ב דתמיד ובקרא כתיב שני המערכות קודם תרוה"ד ואולי זהו כוונת רש"י ז"ל ביומא ל"ג א' בד"ה ואיפוך וכו' וקרא כסידורה וכו' שהבאתי לעיל ה"ה בד"ה השמועה למדו יעו"ש אמנם עכשו יבואר כמין חומר דהא השתא הכתוב לאו כסידורה דהא תרוה"ד קודם סידור המערכות אמנם כשנאמר דקאי על מערכה הגדולה של בין הערבים א"כ הכתוב כסדורו והבן וצ"ע בזה) דוערך עליה העולה מיירי בתמיד הבקר והבן) וכן ראיתי בבאר שבע שהשיג על המפרש בזה יעו"ש היטיב ועיין במלחמות ה' שהובא במל"מ פ"א ה"ז בד"ה ודע שראיתי וכו' ולקמן פ"ד ה"ו יעו"ש היטיב. וע"ע ברא"ש שם בתמיד שכתב כהגר"א. ומש"כ עוד דהכבש הרי הוא כמזבח לכל דבר וכ"כ לעיל כ"ח א' גבי ולא היו אדם נכנס עמו יעו"ש וכ"כ עוד שם ב' בד"ה צבר הגחלים וכו' יעו"ש היטיב ועי' מש"כ מזה בפ"א מהל' בית הבחירה הי"ג יעו"ש.
כנגד הסובב וכו'. במשנה בתמיד איתא שם סודרין אותם בסובב על הכבש ופי' שם רבינו כן אולם המפרש פי' שם סודרין אותם בסובב או ע"ג הכבש וכן הוא ביומא מ"ה ב' וכ"ה בתו"כ פרשת צו פ"ב יעו"ש ועיי"ש ביומא בתוס' יעו"ש היטיב.
בפסכתר וכו'. עי' בפ"ה דתמיד מ"ה.
וברגלים לא וכו'. שם בפ"ב דתמיד כ"ח ב' ומבואר שם במפרש דלא בכל יום היו מוציאין אותו מעל המזבח רק כשרבה ע"ג התפוח שלא היו יכולין לסדר המערכות אז מוציאין אותו מעל המזבח וכ"כ התוס' ביומא כ"ז ב' ד"ה איכא דאמרי וכו' וכ"כ רש"י בחולין צ' ב' יעו"ש ועי' במל"מ מש"כ מזה.