טלאים המבוקרין וכו'. מנחות מ"ט ב' ערכין י"ג א' ועי' לח"מ. ומבואר מפי' המשניות לרבינו שם בערכין דבעינן ארבעה ימים לבד מיום השחיטה שכן פי' שם הא דאיתא במנחות שם סימנא בעלמא שצריך להיות בבקורו כל ימי השבוע לבד שלשה ימים אלו שהם שבת ושני ימים של ר"ה ונשאר ארבעה ימים ואלו הארבעה ימים ישהא בבקורו יעו"ש היטיב ומבואר מזה שיהיה מבוקר ארבע ימים לבד יום השחיטה יעו"ש היטיב. והבן. ועי' בסוכה מ"ב א' דהבקור מעכב ועי' באור זרוע הגדול הל' פסח סי' רט"ז וסי' רכ"ח יעו"ש היטיב ודלא כהטורי אבן במגילה ל' יעו"ש היטיב ודו"ק ועיי"ש בחידושי.
לאור האבוקות. עי' תמיד פ"ג מ"ד.
מים בכוס וכו'. שם ועיי"ש כ"ט א' ועי' חולין צ' ב' תוס' ד"ה בשלשה וכו'.
נוח להפשיט. כן פי' שם רבינו במשנה וכן פי' שם המפרש כ"ט א' וכן פירש"י בחולין שם ועיי"ש ברש"י ל"ו ב' ובפסחים כ' א' ובביצה מ' א' יעו"ש אמנם רבינו שם בפי' המשניות בביצה פי' שם דקאי על סירכות הריאה יעו"ש היטיב ועי' ש"ך יו"ד סי' ל"ט ס"ק ל"ב מש"כ בזה ולכאורה יש לעיין למה עזב רבינו דרכו כאן ואולי מפני שהתמיד היה בן שנה והוי טלה רך שסירכתו קלה להנתק ומטעם זה הי' אסור להשקותו כי כמו שאין מועיל מיעוך כך אין מועיל כאן מה שמתנתקת ע"י השקאה לכן כתב דלכן השקוהו מטעם שיהא נוח להפשיט העור ושוב מצאתי כן בס' מאירת עינים שרש ג' ענף ד' ס"ק י"א יעו"ש היטיב.