1
תוס׳ (הנמדה"ק) ד"ה משקה וכו׳ היינו אין מטמאין קדש. נ"ב ר"ל המשקין של תרומה שנגעו בטבול הן עצמן טמאין ולא מטמאין אלא פוסלין את הקודש אבל לא פוסלין את התרומה. ומשקין דקודש שנגעו בטבול יום מטמאין נמי את הקודש לעשותו טמא לפסול הנוגע בו הרי רביעי דט"י:
2
בא"ד אמאי קרי פסול אמאי קרי פסול דתרומה שנפסל בט"י הא אמר הכא דאין פוסל לקודש כצ״ל:
3
ד״ה כל דבר וכו׳ וצונמא לאו בר זרעים הוא. נ"ב אבל בר פרי הוא. שאילנות גם בין הסלעים הם גדלים כדתנן התם(רפ"ז דכלאים) הבריכה בסלע והמרגלים על פרי העץ נצטוו ביחוד ככתוב. ואם צונמא מלמעלה אינו מעכב גם הזריעה כדאיתא נמי התם בפא"ע גם הטבעים אומרים שהם גדלים ומגדלים הצמחים: