והא תנינן כו'. נ"ב פי' והאיך קרא ר' ברכיה בתר תלת שעין. ותי' הש"ס נימר כבר קבל מלכות שמים פתר לה בשלא הגיע זמן התפלה כו'. נ"ב נ"ל דה"פ שלא הגיע זמן תפלת מנחה דלכתחלה הוא דוקא משש שעות וחצי אף דמתחלת ז' הוא כבר זמן מנחה כדאיתא ביומא (כ"ח:) צלותיה דאברהם וכו' אלא מפני טעות צריך להתפלל בחצי ז' וע"ז תני דבדיעבד אם הקדים למנחה והתפלל לאחר ז' יצא. ומביא ראיה מריב"ל דהוה מפקד דבשית שעין יתפללו מנחה דחשיב לי' כדיעבד לצורך חופה. או י"ל כיון דחזינן דמשית שעין אסור לאכול ש"מ דכבר הוא עכ"פ זמן מנחה וא"כ עכ"פ בדיעבד יצא וכן נ"ל שזהו דעת הסמ"ג בעשין סי' י"ט דף ק"ב, ויובן בזה מה שהביא הסמ"ג מגמ' דיומא הנ"ל דלכאורה אין לו הבנה. אבל עי' ברא"ש כאן ולפי מה שפי' שם הל"ח דה"פ דשלא הגיע זמן מנחה ר"ל מנחה קטנה דזה עיקר זמנה אבל קודם לזה מוסף קדים לכתחלה. וע"ז תני דבדיעבד יצא אם הקדים מנחה, ומייתי ראי' מריב"ל דהוי מפקד דדוקא אם יש להם אריסטון אזי יתפלל לאחר שש שעות. משמע אבל בלא"ה אסור עד ט' שעות. כ"כ הלחם חמודות שם. ובעל פ"מ לא ראה דבריו: