מה נפיק מביניהון ראה קרי וכו'. נ"ב פי' וסתמא דש"ס הוי סלקא אדעתא דבעל קרי לחודא איכא בינייהו וע"ז מקשה הש"ס אין תימא מה מועיל שהוא טובל וכו' לית טעמא דלא דאף לטעם השני משום שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה הכא דראה קרי לבד ולא היה זב נמי צריך טבילה דאין כאן טומאה חמורה לבטלה. ומתרץ הש"ס בפירושו ראה קרי היינו ואח"כ ראה זיבה ובזה אין טומאה חמורה שראתה אח"כ מבטלה דכיון דראה קרי לכתחילה והוי אסור ללמוד תורה אין טומאה חמורה מבטלה. דהטעם משום שאין שם לטומאה קלה וכו' עד כדין כשבאת לו טומאה קלה לבסוף אפילו באת לו טומאה חמורה לבסוף ולפ"ז אין מבטלה וצריך טבילה. ולטעם מ"ש מה מועיל וכו' אין חילוק בין שראה קרי לכתחלה או לבסוף ואין מועיל טבילה. וע"ז אמר נשמעינה מן הדא והמשמשת שראתה נדה וכר ור"י פוטר הדא אמרת היא הדא היא הדא. והטעם היא מ"ש מה מועיל וכו' ועי' בבלי דף כ"א ע"ב דו"ק ותשכח: