ואלי נדרים דף ח'. לא ואלי אינש למישרי נדרא באתרא דרביה פי' לא אריך עכ"ל. לפנינו איתא לא למישרי וכו' וכן ברש"י ותוס' איתא כך. אבל בר"ן העתיק לא יאלי. אינו נראה כלומר וכו':
וו (חולין דף יו). אמר ליה ו' דכתוב אאופתא קאמר (וכן איתא בזבחים דף יט) פי' אופתא עיקר חריות של דקל מתקרע מעט מעט קרעים ארוכים וכשכותב ו' עליהם נכנס בתוך הקרעים ואינו נראה ואין ניכר מקומו והכי קאמר אין בדבריו כלום פי' אחר סדקים נראין כמין ו' והן אינן ווין ואין בהן ממש עכ"ל:
וטיב (נדה דף יח). נועץ עשר אצבעות בקרקע עד שימות וטיב. פי' בלע"ז כך שם האבר עכ"ל לפנינו איתא וטוביה ונדפס על הגליון גרסת הערוך וטיב. ופי' שם האבר כן. ודע דלקמן בערך מת העתיק רבינו עד שימות הגיד:
ויל (ביצה דף יד). מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו. פי' קלעים לחצר תרגומו וילון לדרתא והוא מסך (לפני הפתח) עכ"ל. וכן הוא לפנינו דלא כבה"ג שגורס גילון אסור וכן השיגו תוס' עליו ע"ש ד"ה מפני:
שם באות הנ"ל מאי זיקין אמר שמואל כוכבא דשביט וכו' רב הונא בריה דרב יהושע אמר וילון הוא דמתגלגל ומתחזי נהורא דרקיע. (ובחגיגה דף יב). וילון אינו משמש כלום נכנס שחרית ויוצא ערבית. פי' וילון פרוכת והוא הרקיע שלפני כל הרקיעים כוילון לפני הפתחים עכ"ל. לפנינו איתא (בברכות דף נח): וילון הוא דמקרע דמגלגל ומחזי נהורא דרקיע. וז"ל רש"י רב הונא אמר מאי זיקין וילון הוא דמקרע ומתחזי הרקיע דרך הקריעה כרומח עכ"ל. וז"ל תוס' וילון הוא דמקרע ומיחזי נהורא לפי הענין משמע דבא רב הונא לתרץ דלא עבר כסלא ולא קאי אמתניתין לפרושי מאי זיקין דהא וכו' והנה מהערוך משמע קצת דערו נוטס כפי' רש"י (הוי יודע דהגרסא שלפנינו דמקרע דמגלגל אין לו שחר וצריכין למחוק מלת דמגלגל כי גם ברש"י ובתוס' ליתא וכן ראיתי בעין יעקב דאיתא שם וילון הוא דמקרע ומתחזי וכו'. ולפי גרסת הערוך דמקרע ליתא). מדכתב רבינו על הזיקין וילון הוא וכו' ולא כתב בגמרא כוכבא דשביט וכו' אלא דרמוזי רמזה לן דהא דהוילון הוא כו' קאי לפרש על הזיקין. והוי יודע (דבחגיגה דף יב). וילון אינו משמש כלום שהביא רבינו. ז"ל רש"י נכנס שחרית לתוך תיקו והאור נראה ויוצא ערבית מתיקו ומתפשט למטה מן האור והרי העולם חשוך. וז"ל תוס' ד"ה נכנס בתיקו וממילא האור יוצא ונראה ויוצא ערבית ומכסה האור ומחשיך העולם והיה קשה למורי א"כ האיך כוכבים נראים מינה בלילה בשמים כיון שהם קבועים בשני כדמסיק ומיהו שמא נראים מתוכו כמו ע"י העננים אך רוב פעמים שהמננים מחשיכים אותו ומכסין אותם. ונראה למורי לפרש איפכא נכנס שחרית בעונם וממנו אורה יוצא ויוצא ערבית מן העולם ולכך הכוכבים נראין עכ"ל תוס'. צא ולמד דגם למורי שמפרש איפכא נכנס וכו' ע"כ דס"ל כפי' רש"י בברכו' דהא דאמר רב הונא וילון הוא קאי אמשנה דעל הזיקין. ופליג אשמואל דמפרש מאי זיקין כוכבא דשביט ורב הונא פי' זיקין היינו וילון הוא דמקרע ומתחזי הרקיע דרך הרקיעה כרומח והיינו זיקין דתנן על הזיקין אומר ברוך שכחו וכו' כלומר כשרואה ביום דמקרע הוילון ומתחזי הרקיע ומברך ברוך שכחו וכו' אבל אי ס"ל למורי כפי' התוס' בברכות דמה דאמר רב הונא וילון הוא רמקרע מפרש אכוכבא דשביט דלא עבר כסלא וע"כ היינו שרואה בלילה ויהי' מוכרח דוילון הוא תחת הרקיע בליל' (כפי' רש"י ויוצא ערבית מתיקו ומתפשט למטה וכו' ולא כפי' מורי דיוצא ערבית מן העולם וכו') אמור מעתה רש"י ורבינו ומורי מסכימים לפי' וכוונה אחת. וז"ל המהרש"א (בברכות בחדושי אגדות) וילון הוא דמקרע והוא אחד משבעה רקיעים כדאמרי' (בפרק אין דורשין) שבעה רקיעים הם ואלו הן וילון רקיע שחקים וכו' וילון אינו משמש כלום כר רקיע שבו חמה ולבנה וכוכבי' וכו' וזה שאמר הכא כדמקרע וילון שהוא התחתון מתחזי הרקיע שהוא למעלה ממנו ומחזי נהור' ברקיע מחמ' כוכבי' ולבנה הקבועי' בו. ודו"ק. ועיין עוד בח"א בחגיגה שהאריך בפי' רש"י ותוס'. ועיין תו' (פסחים דף מ"ט). ד"ה לא מצא וכו' דזוהר הרקיע עדיף מזוהר הכוכבים ועיין תוס' בב' בתרא (ד' ח'): ד"ה ומצדיקי הרבים וכו' כפי מה שכתבו בשם ריב"א ע"ש לא משמע כך:
ווס (בבא קמא דף י"ח): דמתוויס בלישא לשון גיעול היא עכ"ל. לפנינו איתא דמאיס בלישה. וז"ל רש"י דמאיס בלישא שמדובקת בו עיסה דמאיס לשון ליכלוך:
ורשכי (קידושין דף י"ג). ההיא איתתא דקא מזבנ' ורשכי (ובבבא מציעא דף נ"א) ההוא דהוה קא מזבין ורשכי קרי שתא ושוי חמשה. פי' ר"ח ז"ל מרגלית ורבינו גרשום ז"ל פי' מצנפת שנותנין על הפדחת וכו'. עכ"ל. ורש"י (בקידושין י"ג). פי' ורשכי בינדול"ש (ובב"מ נ"א) פירוש רש"י ורשכי. קשורי משי שקורין בינדיל"ש, (ובגליון הש"ס בקדושין) נדפס פי' חבילות משי. ודע (דבב"מ ד" נ"א) דמסיק הש"ס מאני דתשמישי דיקרי עלי' לא מזבין להו אי לאו בדמי יתירי משמע טפי כפי' רבינו גרשום עיין היטיב שם:
ותק (ברכות דף ט') ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה. (ר"ה דף ל"ב) ותיקון היו משלימין בתורה. פי' תלמוד ותיק עכ"ל. התשבי תמה כי לא חידש בו דבר ע"ש. ויש לומר דרבינו רצה בזה שלא יהיה מקום לטעות באותן ותיקון שכתב לקמן בכתובות וגיטין ונדה ולכך חלקם והך ותיקים בברכות ור"ה פירושו תלמידי חכמים ולקמן פירושם בענין אחר לפי ענינו:
ותר (בבא קמא דף נ') אמר רבי חנינא כל האומר הקב"ה ותרן יתותרין מעוהי וחייו עכ"ל. לפנינו איתא יוותרו חייו. פי' רש"י יופקרו חייו וגופו שמורה אל הבריות לחטוא:
נשלם אות הוי"ו מן הפלאה שבערכין