1
ממקנה ישראל עד אחד. כאן כתיב עד אחד והיינו משום שהיה כמה מקנה מושכרים לישראל והיו נהנים מגיזה וחלב שלהם. והגוף לבעלים. ובשביל שהיו נקראים ע״ש ישראל לא מתו אפילו פחות מאחד היינו שלא היה שלהם אלא הפירות. ומש״ה נשאר הרבה מקנה מצרים ג״כ ובזה הכביד את לב פרעה והתעהו לחשוב כי לא הית׳ המכה בשלמות כמו שאמר משה וכמו שאמר ה׳ למשה בעת מכת הארבה כי בכיון מניח לו מקום להטעות דנפשי׳:
2
ולא שלח את העם. פי׳ הכתוב שהיה בזו המכה כמו שהיה אחר מכת הערוב. היינו שהיקל עוד מעט מעבדות שהיה מקודם רק שלא שלח את העם ועי׳ להלן מקרא י״ז: