1
את כל אשר אצוך. נכלל שני אופני הדבור היינו גוף המאמר והבאור. שהוא כמו תורה שבכתב ובע״פ. וכ״ה להלן כ״ה כ״ב. ובס׳ דברים י״ח י״ח ע״ש:
2
ושלח את בני ישראל מארצו. אין כאן מקומו עד להלן והוצאתי וגו׳. אלא הודיע לו שיהיה כן עד גמר הענין. שלפי טענת משה לא היה ראוי להיות אהרן מדבר רק עד שיראה שמשה גדול הוא בעיני פרעה. אבל לפי דבר ה׳ שהוא יהיה אלהים לפרעה. א״כ יהיה כן עד גמר הענין והשילוח. שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור: