1
ויצו פרעה. הזהיר בזרוז באשר היה באמת קשה להקים גזרה זו בלי מכות ועונשין ע״כ הזהיר שמכל מקום יזדרזו להקים דברו:
2
ביום ההוא. אי כתיב ביום הזה היה במשמע הזה שבאו משה ואהרן. אבל ביום ההוא משמע באיזה יום מיוחד. והיינו משום שלא גזר פרעה עד שקיבץ שריו ואנשי עצתו. ויצאה העצה שיגזור כך. ומשום הכי לא נודע לשוטרי ישראל טעם הגזרה של מניעת התבן עד שהלכו לפרעה והשיב להם קשות כאשר יבואר:
3
ואת שוטריו. לא כתיב כאן אשר שמו עליהם נגשי פרעה כמו להלן י״ד. אלא פי׳ שוטרי פרעה. ושני מיני שוטרים היו. שוטרי מצרים אשר שם פרעה. ושוטרים מישראל שהעמידו הנוגשים. וכאן דבר תחלה עם שוטרי מצרים שהעמיד הוא. ומש״ה כתיב בלשון יחיד ולא שוטריהם ככל המאמר שמדבר על העם בלשון רבים. וע״ע בסמוך: