1
מי ה׳ וגו׳ לשלח את ישראל. שני פליאות. מי ה׳ אשר אשמע בקולו. אשר ראוי לי להוקיר דבריו אפי׳ בכל מה שידבר. שנית לשלח את ישראל דבר גדול כזה:
2
לא ידעתי את ה׳. להיות ניחת לפניו בשום דבר:
3
וגם את ישראל לא אשלח. אפי׳ ידעתיו והייתי ניחת לפניו. מ״מ דבר גדול כזה בודאי לא אעשה. ואמר אשר אשמע בקולו. ולא לקולו. וכבר ידוע דמשמעות בקולו לדקדק ולחקור בם דבאמת הי׳ ראוי לפרעה לחקור כונת דבר ה׳ שלח את עמי אם לחלוטין אם רק לחוג ולשוב. שהרי לא אמר דרך שלשת ימים עד המאמר השני מטעם שיבואר. אבל זהו רום לב פרעה לאמר מי ה׳ אשר אחקור בכונת דבריו: