1
כל אלמנה ויתום. לשון כל בא ללמד אפי׳ הני דצריכין מוסר והדרכה ורשאין בכך כמש״כ הרמב״ם ה׳ דעות פ״ו ה״י. מכ״מ חובה להזהר בהם שלא יענון יותר מן ההכרח הברור. ובס׳ דברים כ״ד י״ז וכ״ז י״ט מבואר יותר אזהרה זו. וכתיב לא תענון. בל״ר כ׳ הראב״ע משום דכל הרואה אדם שהוא מענה יתום ואלמנה ולא יעזרם גם הוא יחשב מענה. והוא נכון. ומקרא מלא הוא בישעי׳ ס״ד העל אלה תתאפק ה׳ תחשה ותעננו עד מאד. פי׳ במה שתחשה תעננו: