1
והיה כי יביאך וגו׳ זבת חלב ודבש. ואז מטבע האדם בעת הצלחה לשכוח מי שעשה לו החיל הזה. יותר ממי שהוא מיצר בעניות ועיניו תלויות לאביו שבשמים. שבע״כ משריש בלבבו זכרונות טובות שמכבר. לא כן המצליח בימיו. מש״ה הקדים הכתוב שהרי תבוא לארץ זבת חו״ד ע״כ הנני מזהירך להרבות הכשרים לזכירה זו. ראשית דבר ועבדת את העבודה וגו׳. היא הסיבה הראשונה לחוזק האמונה בהשגחתו ית׳ וכש״כ בזה החודש הולדת האומה וסגולתה כמש״כ לעיל י״ב ב׳. דכלל גדול הוא בטבע שבאותו זמן שאותו דבר נוצר מראש יש לו אז יתרון כח גם בשנים וימים שאחריו: