1
ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו וגו׳. מבואר שרבותא גדולה היה מה ששאלו ומלאו דבר משה מפי ה׳. והיינו שיותר טוב היה שלא היו שואלים והיו מודיעים לכל מצרים דבר פרעה להוציאם לחירות. ובל״ס לא היו מסרבים מצרים ע״ז באותה שעה שנפל פחד ה׳ עליהם ואמרו כלנו מתים. אבל אחרי שמלאו דבר משה ושאלו מוכרחים היו להכחיש להם. וזה גרם שרדפו מצרים אחריהם בעת שנודעו כי ברח העם. ולא כמו שהבטיחו לשוב. והיינו דאי׳ בברכות ד״ט ב׳ שאמרו למשה ולואי שנצא בעצמנו משל לאדם שחבוש בבה״א והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבה״א ונותנין לך ממון הרבה וא״ל בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום. ולכאורה אינו מובן המשל שהרי גם בלי שאלת כלים לא היו יוצאין קודם אבל לדברינו מובן יפה שעפ״ז לא הית׳ גאולה שלימה מאנשי מצרים עד קריעת י״ס: