1
ומשה ואהרן עשו את כל המופתים וגו׳. היה ראוי לכתוב זה המקרא אחר מכת חשך שהרי במכת בכורות לא עשו מאומה. אלא שגם אזהרה זו להגיד לפרעה כי ימות בנו הבכור היה מופת בפ״ע כמש״כ שם מש״ה אחר אותה אזהרה פירש הכתוב מה שעשו משה ואהרן:
2
ויחזק ה׳ וגו׳. בלי שום טעם וסיבה אלא חיזוק הלב בדרך פלא:
3
מארצו. לא מיבעי שלא אבה להוציאם לחרות אלא אפי׳ יציאה מקומית לאיזה ימים לא אבה בעקשות הלב. ובא הכתוב להגדיל הפלא לפנינו. ללמדנו כמה מתעלל ה׳ עם רשעים להעבירם ע״ד אנושי כדי להוסיף לחטוא ולפתוח להם פתח להמציא עונם כדי לאבדם: