ג' אמות וכו' אש למעלה. בכולם בעולם שמים למעלה ובשנה החום ניסן ר"ה לחדשים כנ"ל ובנפש הראש, וכן מים למטה ואויר כו' הוא כן בכולם כנ"ל:
וסימן לדבר המים נושא את האש כצ"ל. ר"ל אם תרצה לידע את הדבר הזה ראה במים ואש שלנו שאין להם שלום וכששופכין מים ואין יכולין להיות יחד כי הם שני הפכים יורד המים למטה והאש למעלה וזהו כבוי שעולה לשרשו ונשאר המים ואם היה מים למעלה מאש היה להיפך ובהיפוך מש"א מים ע"ג אש וזהו משא שמשא הוא היפך של נושא שא"א לסבול כמ"ש בזוהר משא דבר וכו' מטולא לביש, וכך הן שאדם קר הוא רחמן כו' וחם הוא כעסן שרחמן יכול לסבול את הכעסן אבל בהיפוך לא כמ"ש (ר"ה כ"ט א', תענית כ"ז א') עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי כו' ולכן אמרו הקב"ה שהוא בתכלית הרחמים נושא הכל:
מ"ם דוממת שי"ן שורקת. כי בומ"ף הן אותיות השתיקה בסגירת הפה והמ"ם יותר מכולם וזסשר"ץ הם אותיות השריקה והשי"ן יותר מכלם ואחה"ע הוא בפתיחת הפה אבל לא בשריקה וא' יותר מכולם קל וזהו מכריע, ולכן נבחרו אלו האותיות, וכן מים דוממים ומה שהמים מרעישין בים הוא מכח הרוח שבקרבו והאש שורקת ומתנענע תמיד ורוח ממוצע, וכן מדת הדין שורק תמיד וצועק ומדה"ר שותק ומעלים עין ומשפט שהוא ממוצע מכריע, וכן מי שטבעו חם כעסן וצועק ורחמן סובל הכל ושותק ובינוני הוא מכריע, וכן בנפש הבטן לא קול ולא דבור ובראש הדבור ובגויה הקול מכריע, וכן בשנה ימות הגשמים שוקטים כל הדרכים והבריות וכן בכולם: