מעלה כו'. ר"ל כמו בכל גשם יש ששה שטחים ונקודה הפנימית שנושאת הכל שממנה כולם יוצאים כן למשל בספי' ו"ק עד"א ו' ספירות כידוע כמ"ש לעיל בפרק א' ושכינה היכל הקדש באמצע שמקומה בין ת"ת ליסוד בין חג"ת לנה"י כמ"ש בה"ת נקודה דאמצעיתא דא אדם כגוונא דא ה' כליל תלת לעילא ותלת לתתא ע"ש ונקרא היכל כמ"ש בזוהר היכ"ל גימ' אדנ"י הקדש כי יסודה בחכמה שנקרא קדש הקדש בתוספת ה' ונק' קדושה בתוספת וא"ו כשתתמלא מכל ו' קצוות שהיא כוללת כולן והיא נקודה פנימית דסיהרא כמ"ש בתיקונים תי"ח והוא הכסא כמ"ש בתז"ח כרסיא תמן שכינתא ואדם עליו מלמעלה עד"א שכולל ו"ק וזהו נושא את כולם וכן ה' אחרונה שבשם היא שלימו דכל ו' צירופין של הו"י ח"י אתוון סובבים את ה' שלכן נקראת חי"ה וכן בכל התיקונים דלקמן במתני' ו' היא באמצע ונושאת את כולם:
אופן ב'
שבע כו' מעלה כו'. והוא יסוד בעולם הפנימיות שכולל הכל כמו ז' יסודות שבמשנה ב' יסודן חכמה כו' והן האבות ומהן נבראו ז' בעש"נ כמש"ל המליך אות ב' בחכמה כו' וצרפן זה בזה וצר בהן כו' וחכמה הוא האבות ומהן ע"י צירופן נוצרו כו' וכ"ה לקמן פ"ה במשנה א' יסודן שיחה כו' ובמשנה ב' שנים עשר גבולי אלכסון ובפ"ג אע"פ שלא ביאר הוא מבואר שהן ג' עומקים:
והוא נושא את כולם. כבר ביארתי שהוא אל"ף שבאמצע הוא"ו שש כפולות הן ב' ווי"ן והשביעית הוא האל"ף הנושאן, וכבר ביאר בס"א שמקור הוא"ו הוא האל"ף והוא הארץ בין ו"ק שלמעלה ולמטה בין ששה מזלות למעלה ולמטה ובו' קצוות שהן ששה ווי"ן הן ששה אלפי"ן והוא ו"ו א' נושא את כולם שהוא משלים למ"ח וב' ד' שבב' ההי"ן הן נש"ב ו"ק שמהן הוא"ו: