עשרים כו' קבען בגלגל כמין חומה. לפי שחוזר פנים ואחור והן זה כנגד זה פנים של הא' כנגד האחור של הא' וכן בכל האותיות והן מחוברין הפנים והאחור וזה א"א לצייר אלא בגלגל ועוד שחוזרין חלילה כמ"ש לקמן:
ברל"א שערים [בליקוטיו כ"י ממש. ברל"א שערים, ז"ש (בזוהר) בפ' בראשית בא"ב דר"א וסי' א"ך ב"ך א"ל, שכ"ב שורות הן ובכ"א כ"א בתים והן רל"א, ומ"ש א"ל הוא האמצע א"ל ב"ם שהוא כללם] וחוזר הגלגל פנים ואחור. הוא כמו שמפרש במשנה שאחריו שצירף הא' עם ב' כזה א"ב וכן עם כל האותיות והוא שער אחד. וכן א' עם ג' כזה א"ג וכן עם כל האותיות וכן ב' עם כל האותיות (וכן בכל האותיות), והם תס"ב שערים רק שהם כפולים א"ב ב"א שהם הכל מא' עם ב' וכן בכולם ולא יבאו מאותיות שונים רק חציים שהוא רל"א שערים וחציין יבאו בהיפך שהוא אחור וכל מה שיבאו האותיות כסדר הא"ב נקרא פנים ולמפרע נקרא אחור וכולן יבאו בגלגל זה כנגד זה רק שתשמור הסדר כזה שתצטרף הא' עם כל האותיות שאחריה כסדר והן כ"א צירופים ואח"כ הב' עם כל האותיות שאחריה והן כ' צירופים וכן הולך ומתמעט עד שהשי"ן אין לה צירוף אלא א' והתי"ו אין לה צירוף כלל בפנים שהוא אחור של כל האותיות ובאחור תצטרף התי"ו עם השי"ן ואין להתי"ו צירוף קרוב יותר אלא השי"ן ואח"כ תצטרף התי"ו עם הרי"ש והשי"ן עם הרי"ש ויש לרי"ש ב' צירופין וכן הולך ומתרבה עד שלאל"ף יש כ"א צירופין ולא' אין להאחור כלל צירוף כנ"ל ובפנים הולך ומתמעט דשארי בפרודא וסיים בחיבורא ובאחור הולך ומתרבה להיפך דשארי כו' ולכן כל ריבועי השמות נקראו אחוריים וכל הלחשים הולכין ומתמעטין כמו שבריר"י בריר"י ריר"י יר"י ר"י וכן בכל הלחשים שכל הלחשים שליטתן הוא באחוריים ולא בפנים וכשמזכירין הפנים הם מסתלקין ולכן מסיים בב' אותיות שהוא צירוף האחרון. ואמר ואל תתמה שהאותיות בעצמן שהם בפנים והן באחור וכאן הן זכות וכאן הן חובה ועוד שצירוף הא' יבא בפנים למעלה והוא בפנים עליונים ובאחור הוא באחוריים התחתונים שכ"כ יתהפכו ולכן אמר וסימן לדבר אין בטובה כו'. נגע וענג הן האותיות עצמן רק שהן מתהפכין: