מת המוטל לקוברו בי"ט ראשון יתעסקו בו עממים אפי' מת בו ביום ואפי' שלא יסריח עד למחר ורש"י פי' דלא שרי אלא דאשתהי כגון מת בשבת וכ"כ בה"ג. והרא"ש כתב כסברא ראשונה. כתב הר"ר ישראל הלוי דישראל יכולין להוליכו דמתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וכ"כ הרא"ש והרמב"ן אוסר ונראה לי שהכיפה שעושין על הקבר שאין לבנותה בי"ט דכיון שנקבר למה יחללו בי"ט שלא לצורך אלא יכסו הקבר בנסרי' ועפר עד לאחר המועד וטוב למעט באיסור דאורייתא בכל מה שיוכלו וכן נוהגים באשכנז שהעובד כוכבים עושה הארון והתכריכין ואפי' הקבר וכל מה שהוא אסור דאורייתא אבל טלטול המת להוציאו עושי' ע"י ישראל. ור"ת היה מחמיר שלא לעשות האידנא ע"י ישראל וכ"כ ר"ח. ורב אלפס לא כתב כן. ולזה הסכים הרא"ש וכתב ר"י שלא יעשו הדבר אלא בצנעא. לה"ט. כתב ר"ת דמת שמת בי"ט ראשון או שמת בי"ט שני לא יעסקו בו לא יהודים ולא עובדי כוכבים מיהו היכא שמת בעי"ט יקבר ביום א' ע"י עממין או אם מת בי"ט ראשון יקבר ע"י עממין בי"ט שני אבל ע"י ישראל כלל לא היכא דאיכא עממין. וגם אסור לישראל לעשות לו. ארון ותכריכין אלא הכל ע"י עוב' כוכבים אבל ישראל ילבישוהו ויוליכוהו ויכניסוהו בקבר אפי' בי"ט ראשון כך פי' ראב"ן וכן פי' רבינו שב"ט וכן המנהג אצל חכמי ישראל מרדכי פ"ק דשבת: