סכין שנפגמה בי"ט מותר לחדדה במשחזת של עץ או על גבי חברתה ומורין לעשות כן. אבל במשחזת של אבן אף ע"פ שמותר לחדד בה אין מורין כן. אבל להעביר שמנוניתו אף בשל אבן מורין לעשות כן. אין משחיזין את הסכין אבל משיאה ע"ג חברתה. אמר רב הונא לא שנו אלא במשחזת של אבן אבל של עץ מותר. וכתב בעל הדברות דהכי הלכתא. ובעל המאור כתב דלרב יהודה אפילו במשחזת של אבן מותר אלא שלא רצה רב אלפס לפרסם הדבר משום דאסקינן הלכה ואין מורין כן ולפיכך פסק בסכין שעמדה שמותר לחדדה ודוקא אפומא דריחיא ואפומא דדקלא אבל במשחזת לא ופירש"י הני מילי דפסק אגב דוחקא דאי לא תימא הכי טירחא יתירא היא ואסור. ובתשובת הגאונים מצאתי דמותר להשחיז הסכין אפילו בשל אבן ואפי' לחדדה. וכ"כ רבינו ישעיה שאם נפגם בי"ט מותר לחדדה כר' יהודה במשחזת. ומצאתי בשם רבינו אפרים שאם נפגמה הסכין או השפוד שנרצם מערב י"ט דברי הכל דאסור נפגם בי"ט או מעי"ט והיה טרוד מחלוקת ר' יהודה ורבנן. שבה"ל. ואם נפגמה מעי"ט אסור. ומהר"ם כתב אפי' על גבי של עץ הלכה ואין מורין כן. ועל משחזת של אבן אין משחיזין כלל. והרא"ש כתב כסברא ראשונה: