אין יוצאין לא בסוכה שתחת האילן ואם האילן צלתה מרובה מחמתו אז רואים אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלי אילן כשרה אפי' לא השפיל הענפים למטה לערב' עם הסכך של הסוכה אם אין הסוכה צלתה מרובה מחמתה אין האילן אז צריך שישפיל הענפים ויערב' עם הסכך בענין שלא יהיו נכרים ויהיה הסכך רבה עליהן ומבטלן זהו לדעת ר"י. אבל ראבי"ה כתב אפי' אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלי האילן ואילן חמתו מרובה מצלתו אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה שהרי הצל מן האילן ולא מן הסכה ל"ש אם האילן קודם ל"ש אם הסכה קודמת פסול כיון שענפי האילן מכוונין כנגד הסכך הכשר. אבל אם הענפים כנגד האויר שבין סכך הכשר כשרה הואיל וצל הכשר מרובה מן החמה שאפי' אם ינטל האילן יש שעור כשר להכשירו. וכ"כ הרמב"ן ומפני זה יש מחמירין שלא לעשות סוכה בבית למטה מן הגג אע"פ שהסירו הרעפי' כיון שנשארו עדיין העצים הדקים שהרעפים מונחים עליהם אע"פ שיש אויר גדול בין העצים יותר מכדי העצים והר"ר יחיאל היה נוהג כשהיה עושה סכה תחת הגג היה מסיר הרעפים שהיה זוקף קנים מהסכך עד הגג כדי לערב שתי סככים יחד להיות הכל סכך אחד. ונ"ל שהוא מותר. ובעל העטור התירו מטעם אחר לה"ט: