לדברי ר"ת שפוסק כאביי דאמר ימי לידתה שאינה רואה בהם דם אין עולין. א"כ היה נראה להצריך שתי טבילו' לכל היולדו' קודם שיהיו מותרות לבעליהן אחת לאחר שבעה לזכר או אחר י"ד לנקבה להשלים ימי לידה שתוכל לספור אחר כך שבעה נקיים בשביל חששא של יולדת בזוב ואחרי ספירות ז' נקיים תטבול ומותרת לבעלה דאם לא טבלה קודם הספירה א"כ לרב דאמר מעיין אחר הוא והלכה כמותו וכל הימי' קרוים ימי לידה עד שתטבול. אמנם רב סעדיה גאון ורש"י ורבינו חננאל ורשב"ם ורב אלפס וה"ג ושאלתות כולם פוסקי' כרבא דאמ' דימי לידה עולין לספירת זיבתה. מרדכי. כל שבעה נקיים שבזמן הזה אע"פ שהן ספק אם טבלה בהן כאלו לא טבלה. ואם טבלה בשביעי בדיעבד עלתה לה טבילה. אפי' שאם זבה היא הרי טבלה ואם נדה היא הרי הוא לה יום א' או יות' שלא היתה צריכ' לספור אלא שבעה בין טמאים בין טהורי' והיא ספרה שבעה טהורי' מלבד הטמאי'. הלכך ממה נפשך עלתה לה טבילה. וכן פסק רבינו שמחה וכן הרבי משה בהלכות נדה שלו ודלא כשאלתות. ומהר"ם הורה לחומרא והצריכה טבילה אחרת. ע"כ הגה"ה בשערים מדור"א: