הגרמה כיצד כגון ששחט שלא במקו' שחיטה וכבר כתיבנא לעיל דבמקום שחיטה בקנה משפוי כובע ולמטה ואם שחט למעלה ממקום שחיטה או שהתחיל לשחוט במקו' שחיטה ושחט מיעוט והטה הסכין חוץ למקום שחיטה וגמר שם שחיטתו פסולה אבל אם שחט הרוב במקומה והטה כלפי מעלה וגמר שם כשרה אפי' למי שפוסל שהייה וחלדה במעוט בתרא ודוקא ששחט רוב חלל הקנה אבל ברוב הטבעת לא סגי לפי שאינן מקיפות כל הקנה ואע"פ ששחט רובא עדיין לא שחט רוב הקנה חוץ מטבעת העליונ' שהיא מקפת כל הקנה ורש"י פוסל גם בזה שכתב בין שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש בין הגרים שליש ושחט שליש ואפי' שחט ב' שלישים והגרים שליש הכל פסול ואאז"ל לא פסק כמותו במה שפוסל כששחט ב' שלישים והגרים שליש ובענין שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש או אפכא אוסרי' הכל ואפי' הגרים שליש ושחט ב' שלישי' והרמב"ם הכשיר הכל חוץ מהגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש אבל שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש או הגרים שליש ושחט ב' שלישים כשרה ולזה היה נוטה דעת אאז"ל וכל זה דוקא בקנה אבל בושט אפי' אם שחט בו כל שהוא חוץ למקום שחיטה קודם לגמר הכשר שחיטה פסולה אע"פ שגמר כל השחיט' במקומ' לפי שנקיבתו במשהו בשחיטות אשכנזיות כתו' שנוהגי' להטריף הגרמה אם לא שייר כמלא חוט בטבעת הגדול' לצד הראש על פני כולה כרבנן דרבי יוסי בר' יהודה וכן ראיתי נוהג מורי אבי מהר"ר יהודא לנדא ז"ל וזה לשון המרדכ"י ובהלכות שחיטה שסדר ר' יחיאל ז"ל ראיתי שכתב ראוי לשחוט שיתרחק מטבעת הגדולה ולשחוט למטה דקיי"ל כל הצואר כשר לשחיטה כדי להסתלק מן הספק עכ"ל ר' ברוך. מרדכי: