כתב רבינו ישעיה מה שנהגו שהמפטיר קורא המוספי' ומפסיקין בקדיש בין קריאת התורה לקריאת המפטיר נרא' לי שקריאת המוספין אינה חוב' שהרי אינה נזכרת לא במשנה ולא בתו' ולא בתלמוד בבלי וירושלמי ואינו אלא תקנת הגאונים וראשי ישיבות. ולכן תקנום שיקראם אחר שאינו ממנין השבעה שהם חובה. אבל ד' פרשיות ופרשת ר"ח שהם חובה ליום וקובעין הפטרה אחרת צריך שיקראם אחד מן הז' הלכך טוב וישר לקרא ששה בפרש' היו' השביעי בפרשה הנוספ' ואח"כ אומר הקדיש ואחר כן חוזר המפטי' קורא לכבוד התורה בפרשה הנוספת בקריאת השביעי משב"ל. כל המשלי' פרשיותיו עם הצבור משלימין לו ימיו ושנותיו ואפילו עטרו' ודיבון ופירש"י אע"פ שאין בהם תרגום ולפי זה אפי' ראובן ושמעון וכיוצא בהן צריך לקרו' שלשה פעמים. ויש מפרשים דנקט עטרות ודיבון לפי שיש ספרים שכתוב תרגום ירושלמי ונקט עטרות ודיבון אע"פ שא"צ כל כך תרגום ולפי זה ראובן ושמעון א"צ לקרותו ג"פ ומכ"מ נהגו להחמיר כרש"י לה"ט: