כתב הרשב"א אסור למלוח בשר עם בשר שכבר נמלח ושהה הראשון במלחו עם פליטת צירו לפי שחוזר ונבלע מדם חתיכ' זו כיון שאין טרוד לפלוט אפי' ציר. וגדולה מזו שמעתי שאפי' בשר שנמלח לעצמו אסור להשהותו במלחו עם פליטת צירו לפי שחוזר ובולע מלחלוחו'. דם שעליו ושעל המלח עבר ושהה צריך קליפה ומקובלני מרבותי שעד י"ב שעות פולט ציר והרא"ש כתב שיכול להשהותו כמו שירצה לפי שהדם שעליו מועט הוא ובלוע ממלח ואינו יכול לצאת ממנו שאין המלח מפליטו ממנו אדרבא דרך המלח להפליט הדם ומושכו אחריו ונשאר בתוכו ואינוחוזר לבשר טורים. וכתב עוד הרשב"א אסור ליתן בשר שלא נמלח כצל עם בשר שנמלח קודם פליטתו לפי שבשר זה שלא נמלח בולע ממה שחברו פולט שאין לו דבר שימנענו מלבלוע טורים. ור"ת מתיר אפי' מלחו בשר לפני שבוע למלוח עתה בשר ולתת עליו דציר לעול' פולט. והעולם נזהר לכתחג' ומתירין בדיעבד. ובספר התרומ' כתב שחוזר להיות מותר עם מליחתו שכמו שפולט דם של עצמו כך פולט דם שבלע. וכ"כ בשערי דורא ויש מתירין גם בזו ע"י מליח' ולא נהיר' טורים: